רע"פ 101-23 רע"פ 101-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.12.2022 (השופט עמית צ' קאפח) ב-עפמ"ק 11959-12-22, בגדרו נדחה ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בבני ברק מיום 11.10.2022 (השופטת צ' גילוני (גז)) ב-עמ"א 19090-12-21.

2.על פי עובדות כתבי האישום, המבקש נסע בשלושה מועדים בנתיב שיועד וסומן כנתיב תחבורה ציבורית. לאור האמור, יוחסו לו שלוש עבירות אי-ציות לתמרור לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, בגינן נרשמו הודעות לתשלום קנס. המבקש ביקש לעמוד לדין חלף התשלום ועל כן הוגשו נגדו כתבי האישום.

3.בית המשפט לעניינים מקומיים הרשיע את המבקש בעבירות שיוחסו לו בשלושת כתבי האישום. זאת, על בסיס סרטונים שתיעדו את ביצוע העבירות; הודאתו כי נהג ברכבים שתועדו; ויתורו על העדת הפקחיות שרשמו את הודעות הקנס, שהקים חזקת תקינות מנהלית שלא הופרכה; והימנעותו ממתן עדות. טענות המבקש כי בית המשפט נעדר סמכות עניינית וסמכות מקומית – נדחו. בגזר הדין, בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון בין הצדדים לעניין העונש וגזר על המבקש עונש של קנס בסך 1,500 ש"ח. ערעור המבקש על הכרעת דינו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי. נקבע, כי לא קמה עילה להתערבות בהכרעת הדין של בית המשפט לעניינים מקומיים, בין היתר לאור התיעוד בסרטונים שהוצגו והימנעות המבקש ממתן עדות; וכי לבית המשפט לעניינים מקומיים הייתה סמכות עניינית ומקומית לדון בעניינו של המבקש.

4.מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש, המשיבה לא הוכיחה כי ביצע את העבירות מושא כתבי האישום, בין היתר, מאחר שהתבססה רק על סרטונים המתעדים את ביצוע העבירות. לטענתו, אף לא היה מקום ליישם בנסיבות העניין את חזקת התקינות המנהלית. המבקש הוסיף וטען בשלישית בדבר פגמים שנפלו, לשיטתו, במישור הסמכות העניינית והמקומית של בית המשפט לעניינים מקומיים.

5.דין הבקשה להידחות. רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים המעוררים סוגיה משפטית עקרונית או בהינתן חשש שנגרם למבקש אי-צדק מהותי או עיוות דין (רע"פ 155/23 ברנס נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (11.1.2023)). הבקשה שלפניי אינה נופלת בגדרי מקרים אלה, אין בה אלא חזרה נוספת על טענות אשר נדונו על ידי הערכאות הקודמות ונדחו כדין; ממילא, אין עילה להתערבות במסגרת "גלגול שלישי". הבקשה נדחית אפוא.