רע"פ 1028/11 דוד דעואל נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת צ'רניאק) מיום 10.1.2011 בתיק עפ"א 31525-10-10, בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (השופט גולדין) מיום 16.9.10 בתיק ח' 73370496.

ב.

המבקש הודה, כי החנה את רכבו בניגוד לתמרור האוסר עצירה פרט להעלאת ילדים והורדתם. ואולם, בפני בית המשפט טען המבקש, כי התמרור הוצב על מנת להסדיר את הגעתם של תלמידים לבית ספר שהופעל ברחוב מגוריו שלא כדין. מסיבה זו, כך נטען, עצם הצבת התמרור נגועה בפלילים; ולפיכך אין התמרור חוקי ואין להרשיע את המבקש על כך שלא ציית לו. בית המשפט לעניינים מקומיים דחה קו טיעון זה - לרבות דחיית בקשות המבקש להעיד את מהנדס העיר בשאלת חוקיות הפעלתו של בית הספר. נקבע, כי ניתן להרשיע את המבקש לפי הודאתו; כי למעשה אין חולק שהתמרור אכן הוצב במקום בו ילדים חצו את הכביש; וכי אין לאפשר למשתמשים בדרך שיקול דעת מסוג זה (תוך הפניה לרע"פ 7451/07 מדינת ישראל נ' אהרונוביץ (לא פורסם)). כן נדחתה טענה להגנה מן הצדק, ובסופו של דבר הושת על המבקש קנס בסך 500 ₪. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה (ביום 10.1.2011) בקביעה: "בית המשפט ישב על המדוכה וכתב פסק דין מנומק כדבעי, אשר בנסיבות הספציפיות של תיק זה לא מצאתי כי הוא נושא בחובו פגם מן הפגמים המחייב תיקון".

ג.

כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית. בעיקר נטען, כי התיק מעורר את שאלת חובתו של נהג לציית לתמרור בלתי חוקי, ואת שאלת היקף הידרשותו של בית משפט הדן בעבירת תנועה לתקיפה עקיפה של חוקיות התמרור. בין היתר נטען כלפי דחיית הבקשות להעדת מהנדס העיר, וכלפי חיובו של אדם לציית לתמרור שהוצב על מנת לסייע למטרה לא חוקית. נטען, כי בעניין אהרונוביץ דן בית משפט זה בציות לתמרור אשר נטען שהצבתו אינו סבירה , בעוד שכאן מדובר בתמרור הלוקה באי-חוקיות . נטען, כי הצבת תמרור היא עניין מהותי הבא לאחר שיקול דעת - וכי חובה על המשיבה להעמיד לביקורת בית המשפט את הרקע להחלטה על הצבת התמרור. כן נטען כלפי הכפלת הקנס המקורי.

ד.

לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש, שכן המבקש לא הציג עילה להתערב בפסק הדין קמא. אכן, המבקש טוען , כי התמרור הוצב על מנת לשרת מטרה שלא הוסדרה כדין לפי דיני התכנון והבניה; ואולם אין הוא חולק על כך שהתמרור עצמו הוצב כדין. בעיני אין ספק, שאין לאפשר למשתמשים בדרך שלא לציית לתמרורים אשר הם חולקים על התכלית שבהצבתם - בין אם סבורים הם כי מדובר בתכלית התומכת במטרה לא חוקית, ובין אם בתכלית שאינה (לדעתם) סבירה:

"האינטרס הציבורי מחייב שלא להשאיר בידי נהגים שיקול דעת במקום בו נקבעו סימנים ותמרורים מחייבים כחוק" (רע"פ 1555/00 בן שלמה נ' מדינת ישראל (לא פורסם) - השופטת שטרסברג-כהן).

ולא למותר לציין, כי למעשה במועד ביצוע העבירה אכן עשו ילדים שימוש בקטע דרך זה. התעלמות מהוראות התמרור, אשר אין חולק שהוצב כשלעצמו כדין - תהא תכלית הצבתו אשר תהא - סיכנה ילדים אלה. דעתו של המבקש אינה נוחה מקיומו של בית ספר פלוני ברחוב מגוריו וכפועל יוצא מן התמרור שהוצב ליד בית הספר; בידו להיאבק בכך בדרכים מינהליות ומינהליות-משפטיות, אך בטוחני כי אף הוא לא ירצה כי מאבקו זה יהא על גבם של ילדים ותוך סיכונם, ואין לערב איפוא בין נושא קיומו החוקי של התמרור – כל עוד הוא קיים – לבין הציות לו. סוף דבר, "ברי כי אין זו מלאכתו של האזרח לקבוע הקלות עבור עצמו, הגם שפתוחות בפניו כמובן הדרכים המוכרות במשטר הדמוקרטי להשפיע על מתוי הדין והמדיניות" (דנ"פ 5377/08 אהרנוביץ נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

ה.

לא אוכל איפוא להיעתר למבוקש.