רע"פ 1031/19 עלי שלבי נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' סגנית הנשיא א' הלמן וכב' השופטים י' שטרית ו- ס' דבור ) בעפ"ת 15041-07-18 מיום 8.1.2019 (להלן: פסק הדין ), בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת הדין

אך התקבל באופן חלקי ערעורו על גזר הדין של בית משפט לתעבורה בנצרת (כב' השופט ב' קנדלפת ) בת"פ 148-11-15 מיום 4.7.2018.

רקע והליכים קודמים

1.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע העבירות הבאות: גרם מוות ברשלנות – עבירה לפי סעיפים 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ) + סעיפים 64 ו- 40 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה ); גרם נזק לאדם ולרכוש ברשלנות – עבירה לפי סעיפים 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: התקנות ) + סעיפים 62(2) ו- 38(2),(3) לפקודה; סטיה מנתיב נסיעה – עבירה לפי סעיף 40(א) לתקנות + סעיף 68 לפקודה.

על פי עובדות כתב האישום, נהג המבקש ברכב מסוג פולקסווגן (להלן: הפולקסווגן ) ועמו שני נוסעים. בחלק זה של הכביש, בו נהג, נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. אותה עת, נסע רכב מסוג פיאט (להלן: הפיאט ) באותו הכביש, בנתיב הנסיעה הנגדי לנתיב נסיעת המבקש. לצדו של נהג הפיאט ישב נוסע. בסמוך לק"מ מספר 9 לכביש, סטה המבקש בחדות מנתיב נסיעתו אל הנתיב הנגדי, בו נסע רכב הפיאט. הפולקסווגן הנהוג בידי המבקש, קרב אל הפיאט בנסיעה מהירה. בתגובה לסטיית המבקש לנתיב נסיעתו, בניסיון לחמוק מפגיעת המבקש, סטה נהג הפיאט לחלק הימני של נתיב נסיעתו, אך ללא הועיל שכן המבקש המשיך בנסיעה לכיוונו ופגע עם חלקה השמאלי של חזית הפולקסווגן בחלקה השמאלי של חזית הפיאט. כתוצאה מכך, התהפך רכב הפיאט והועף אל שולי הנתיב.

כתוצאה מהתאונה נהרג נהג הפיאט במקום ושלושת הנוסעים נפצעו. למבקש נגרמו כאבים בגב התחתון.

2.

ביום 4.7.2018, ולאחר ניהול הוכחות, הרשיע בית משפט השלום את המבקש בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

עוד באותו היום גזר בית המשפט על המבקש את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים, מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים, פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 15 שנים ופסילה על תנאי לתקופה של 24 חודשים.

המבקש ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין.

3.

כאמור, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור על הכרעת הדין אך התערב בעונש שנגזר על המבקש.

בית המשפט עמד על כך שלאור עקרון קדושת החיים ובשל שיקולי הרתעה מדיניות הענישה בעבירות של גרימת מוות בשל רשלנות שבנהיגה היא מחמירה. אמת המידה העיקרית לענישה, בעבירה זו, היא דרגת הרשלנות. קרי, הכלל הוא מאסר לריצוי בפועל מאחורי סורג ובריח ואילו חריגה מהכלל – השתת מאסר לריצוי בעבודות שירות – תעשה במקרים חריגים בהם מדובר ברשלנות נמוכה וכאשר מתקיימות נסיבות אישיות יוצאות דופן המצדיקות עונש מקל יותר.

בית המשפט המחוזי קבע כי רשלנות המבקש בינונית חרף קביעת בית משפט השלום לפיה רשלנות המבקש היא גבוהה. כמו כן, עמד בית המשפט על הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, בכלל זה, אי לקיחת אחריות, העדר הליך טיפולי, ומאידך, נסיבותיו האישיות של המבקש, היותו צעיר בימים, מפרנס למשפחתו עם שלוש קטינות ובעל עבר תעבורתי דל. לאור כל אלו, קבע בית משפט כי עונש המאסר אשר הוטל על המבקש יעמוד על 10 חודשי מאסר בפועל וכי פסילת רישיון הנהיגה תעמוד על תקופה של 9 שנים בפועל.

מכאן הבקשה שלפניי.

הבקשה למתן רשות ערעור

4.

המבקש עותר לביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי והחזרת עניינו של המבקש לצורך גזירת הדין מחדש, כך שתבחן האפשרות לקצר את עונש המאסר בחודש אחד ולהחיל על מקרהו את חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה), התשע"ב-2018 (להלן:

התיקון לחוק ), המאפשר להמיר עונש מאסר לתקופה של עד תשעה חודשים בעבודות שירות.

לטענת המבקש, אפשרות זו לא נשקלה על ידי בית המשפט המחוזי ומשכך עניינו נופל בגדר אותם מקרים המצדיקים את התערבות בית המשפט העליון "בגלגול שלישי".

דיון והכרעה

5.

כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים בהם הבקשה מעלה שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות כללית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לב(3) 123 (1982)), או במקרים יוצאי דופן בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 3667/14 קראדי נ' מדינת ישראל , בפסקה 8 (1.6.2014)). לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי הבקשה אינה עומדת באמות מידה אלו ועל כן דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

6.

בקשת רשות הערעור מכוונת לחומרת העונש שהוטל על המבקש וכידוע הכלל הוא כי לא תינתן רשות ערעור במקרים אלו אלא אם מתקיימת סטייה ניכרת ממדיניות הענישה המקובלת או הראויה (ראו למשל רע"פ 6916/16 קרינאוי נ' מדינת ישראל , בפסקה 13 (6.12.2016)). בענייננו, העונש שהושת על המבקש איננו חורג ממדיניות הענישה הנהוגה והמקובלת במקרים כגון אלה (ראו, למשל, רע"פ 5922/12 פלונית נ' מדינת ישראל (26.6.2012)) וגם מטעם זה דינה להידחות.

7.

גם לגופו של עניין, דין הבקשה להידחות. בית משפט זה עמד זה מכבר על הכללים המנחים בסוגיית הענישה הראויה בעבירה של גרימת תאונת דרכים קטלנית ברשלנות (ראו ע"פ 6755/09 אלמוג נ' מדינת ישראל (16.11.2009)). בעניינו, נקבע בפסק הדין כי רשלנות המבקש נמצאת בדרגה בינונית – והמבקש גם לא טוען בבקשה שלפני ביחס לקביעה זו – ועל כן, הענישה שהוטלה על המבקש משקפת יישום ראוי של הכללים האמורים.

8.

למעלה מן הצורך, פסק הדין מלמד שבית המשפט שקל את האפשרות להטיל עונש שירוצה על דרך של עבודות שירות, אך לאור מדיניות הענישה המחמירה ורשלנות המבקש, קבע כי יש להטיל עונש מאחורי סורג ובריח שיעמוד על 10 חודשים. בהעמדת עונשו של המבקש על 10 חודשים לריצוי בפועל, יש משום אמירה נורמטיבית נכונה של בית המשפט המתיישבת עם מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות גרימת מוות ברשלנות וערך קדושת החיים בו פגע המבקש. אכן, על פי התיקון לחוק בית המשפט מוסמך להטיל עונש של עד 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו על דרך של עבודות שירות, אך ברי כי בית המשפט רשאי לקבוע כי גם עונש של עד 9 חודשים ירוצה מאחורי סורג ובריח; גם טרם חקיקת התיקון לחוק, הטיל בית המשפט עונשים מאחורי סורג ובריח על אף שתקופת המאסר היתה כזו שניתן לרצותה על דרך של עבודות שירות (ראו והשוו: רע"פ 3101/15 אבו רמילה נ' מדינת ישראל (25.5.2015), שם נקבע כי עונש של 6 חודשי מאסר בפועל ירוצה מאחורי סורג ובריח).

9.

סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב ביום 25.3.2019 עד לשעה 10:00 לריצוי עונש המאסר שהושת עליו, בבית מעצר קישון, או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות ופסק דין זה. על המשיב לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, טלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.

10.

עיכוב הביצוע שניתן מבוטל בזאת.