החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 10535/03 שיהאב נאשף נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · ערעור על חומרת עונש - רשות ערעור בערכאה שלישיתבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על חומרת העונש שנגזר בבית משפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על חומרת עונש של 14 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות רכוש, החזקת סכין ונהיגה בזמן פסילה. נקבע כי טענות לחומרת עונש אינן מקימות עילה לדיון בערכאה שלישית אלא במקרים חריגים. טענות לנסיבות אישיות ושיקום כבר נדונו בשתי הערכאות הקודמות.

העובדות

המבקש הורשע על פי הודאתו בשלושה כתבי אישום, בעבירות רכוש, החזקת כלי פריצה וסכין, הפרת הוראה חוקית ונהיגה פוסלת ופרועה. בית משפט השלום גזר 14 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי ופסילה מלשאת רישיון נהיגה ל-12 חודשים. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו על חומרת העונש.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר ערעור בערכאה שלישית על חומרת עונש בנסיבות המקרה
  2. 2.האם יש מקום להקלה בעונש המאסר בשל נסיבות אישיות ושיקומיות של המבקש

הלכות

  1. 1

    טענות הנוגעות לחומרת העונש אינן מקימות עילה לקיום דיון בערכאה שלישית, אלא במקרים חריגים ומיוחדים

    ״טענות הנוגעות לחומרת העונש אינן מקימות עילה לקיום דיון בערכאה שלישית, אלא במקרים חריגים ומיוחדים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות לנסיבות אישיות והשלכות על שיקום שנדונו בשתי ערכאות אינן מצדיקות ערעור נוסף

    ״טענותיו בכל הנוגע לנסיבותיו האישיות וההשלכות שעלולות להיות למאסר שנגזר עליו על שיקומו נדונו בשתי ערכאות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • חומרת העונש
  • ערכאה שלישית
  • פריצה לרכב
  • התפרצות לבנין
  • נהיגה בזמן פסילה
  • מאסר לריצוי בפועל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

רע"פ

10535/03

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש

המבקש:

שיהאב נאשף

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית

המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 22.10.03 בע"פ 70121/03 שניתן על ידי סגן

הנשיא י' גולדברג, סגן הנשיא ר' שטרנברג אליעז והשופט ע' פוגלמן.

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (סגן הנשיא י' גולדברג, סגן הנשיא ר' שטרנברג אליעז והשופט ע' פוגלמן ) בו נדחה ערעורו של המבקש על חומרת העונש שגזר עליו בית משפט השלום בכפר-סבא ( השופטת ר' לורך ).

המבקש הורשע על-פי הודאתו בבית משפט השלום בכפר-סבא, בשלושה כתבי אישום שייחסו לו עבירות של פריצה לרכב, החזקת כלי פריצה לרכב, החזקת סכין, הפרת הוראה חוקית, נהיגה בקלות ראש ובחוסר זהירות, התפרצות לבנין וגניבה מתוכו ונהיגה בזמן פסילה. ההרשעה הראשונה היתה בגין פריצה לרכב יחד עם אחרים בחניון בית החולים "מאיר" בכפר סבא; ההרשעה השניה – בגין חלקו בהתפרצות לבית מרקחת בה נגנבו תרופות בשווי של כ-180,000 ₪; ההרשעה השלישית היתה בגין נהיגה בעת שהמבקש היה אמור להימצא במעצר בית, החזקת סכין שלא כדין, ונהיגה פרועה ומסוכנת בעת שהתבקש לעצור את רכבו.

בגין הרשעתו כאמור, גזר בית משפט השלום בכפר סבא על המבקש עונש של 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירת רכוש בה הורשע, ו-3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה של החזקת סכין, הפרת הוראה חוקית ועבירות בניגוד לפקודת התעבורה בהן הורשע. כמו כן, גזר עליו בית משפט השלום פסילה מלשאת רשיון נהיגה למשך 12 חודשים. בגזר הדין ציין בית משפט השלום כי עונש זה הוא פרי איזון בין האינטרס השיקומי של המבקש, לאור נסיבותיו האישיות הקשות כפי שבאות לידי ביטוי בתסקיר המבחן ובחוות הדעת הפסיכיאטריות שהוגשו מטעמו, ובין האינטרס הציבורי המחייב ענישה מרתיעה, במיוחד לנוכח הרשעותיו הקודמות של המבקש.

המבקש ערער על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, וערעורו נדחה. בית המשפט המחוזי ציין כי הצטברות העבירות אותן ביצע המבקש מעידות על "סיכון ממשי שנשקף מן המערער שלא נרתע מביצוע עבירות נוספות בעיצומם של הליכים פליליים שהיו תלויים ועומדים נגדו...", ולכן לא ראה להקל בעונשו של המבקש. על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי, ובמסגרתה התבקש עיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. טענות הנוגעות לחומרת העונש אינן מקימות עילה לקיום דיון בערכאה שלישית, אלא במקרים חריגים ומיוחדים, ועניינו של המבקש אינו בא בגדר אותם מקרים (ראו למשל רע"פ 6252/03 זאבי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 6115/03 דדוביץ נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). המבקש הורשע ונידון בגין שורה של עבירות שביצע. טענותיו בכל הנוגע לנסיבותיו האישיות וההשלכות שעלולות להיות למאסר שנגזר עליו על שיקומו נדונו בשתי ערכאות, ולא שוכנעתי כי יש טעם המצדיק קיום ערעור נוסף בענינו.

אשר על כן הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לאלתר לריצוי עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אם לא עשה כן עד כה.

ניתנה היום, ה' בכסלו התשס"ד

(30.11.2003).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

הלכות

  1. 1טענות הנוגעות לחומרת העונש אינן מקימות עילה לקיום דיון בערכאה שלישית, אלא במקרים חריגים ומיוחדים
  2. 2טענות לנסיבות אישיות והשלכות על שיקום שנדונו בשתי ערכאות אינן מצדיקות ערעור נוסף