פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
10628/04
בפני:
כבוד המישנה לנשיא מ' חשין
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
עזרא גל
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של
בית-המשפט המחוזי בירושלים בע"פ 7663/03 מיום 20.10.04 שניתן על-ידי כב'
השופטים: י' הכט, מ' רביד, א' אפעל-גבאי
תאריך הישיבה:
כ"ח באלול תשס"ה
(2.10.05)
בשם המבקש:
עו"ד יוסף תוסייה-כהן
בשם המשיבה:
עו"ד נעמי גרנות
החלטה
המבקש הורשע בבית-משפט השלום בעבירות של לקיחת שוחד, שיבוש מהלכי משפט ובעבירות של מירמה והפרת אמונים ועונשו נגזר ל-18 חודשי מאסר, מתוכם שמונה חודשים לריצוי בפועל ועשרה חודשים מאסר על-תנאי. בערעור לבית-המשפט המחוזי נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת-הדין ועל גזר-הדין, ונתקבל ערעורה של המדינה על דרך זו שעונשו של המבקש הוחמר ונגזרו עליו 15 חודשי מאסר בפועל תחת שמונה החודשים שגזר בית-משפט השלום.
הבקשה שלפנינו בקשת המבקש היא למתן רשות לערער הן באשר להרשעה הן באשר לעונש.
עיקרי הדברים היו אלה, שהמבקש היה מפקח בניה בעיריית ירושלים וההרשעות שהורשע בהן עניינן נכרכו בעבודתו בעירייה.
בטיעוניו לפנינו, הן בכתב הן על-פה, ריכז בא-כוח המבקש את דבריו בהאזנת הסתר שהיתה לטלפון בביתו של המבקש, האזנות שעל-פיהן הורשע המבקש בעבירות שהורשע בהן. לטענת המבקש הצו שציווה נשיא בית-המשפט המחוזי בירושלים -להאזין בסתר לטלפון לשיחות בטלפון של המבקש - צו הוא שהוצא שלא כדין; מכאן שהשיחות אשר היו בטלפון אסור היה להאזין להן; וכמסקנה נדרשת מכאן לא ניתן היה לעשות שימוש בתמלילי אותן שיחות ולהביא להרשעתו בדין כפי שהורשע.
השתלשלות הדברים היתה זו, שקצין משטרה ביקש מאת נשיא בית-המשפט המחוזי כי יואיל לצוות צו להאזנת סתר לשיחות בטלפון של המבקש, ובקשתו נענתה והצו צווה. לסופם של דברים לא הועמד המבקש לדין בגין אותם עניינים שבעניינם נתבקש הצו, אלא בעניינים אחרים אשר עברו בין המבקש לבין מבקשים שלישיים בשיחות הטלפון שהמשטרה האזינה להן.
כהוראת סעיף 13 (ג1) לחוק האזנת סתר, תשל"ט-1999: "דברים שנקלטו כדין בדרך האזנת סתר יהיו קבילים כראיה בהליך פלילי להוכחת אותה עבירה". אין חולקים על כך כי הדברים שנקלטו בהאזנת הסתר דברים מהווים ראיות קבילות באישום נגד המבקש, אלא שטענתו של עורך-דין תוסיה-כהן היא, כי עניינו של סעיף 13 (ג1) הוא "בדברים שנקלטו כדין" בעוד אשר בענייננו, כך מוסיף הוא, הדברים לא נקלטו "כדין". ומדוע כך? אלא שצו האזנת הסתר - צו הוא שניתן שלא כדין, והצו ניתן שלא כדין הואיל וקצין המשטרה אשר ביקש כי יוצא הצו לא היה לו מידע ראוי לבקש האזנת סתר. עורך-דין תוסיה-כהן, כדרכו, פיתח טענה זו בנחת ובשום-שכל, ואולם לא שוכנענו כי עלה בידו להראות כי צו ההאזנה צווה שלא כדין. כפי ששמענו מבאת-כוח המדינה, ניתן בידי המבקש כל החומר שהיה בידי המשטרה לעניין הבקשה למתן צו להאזנת סתר - כל החומר חוץ משמותיהם של מי שמסרו מידע למשטרה. על דרך זו לא קופחה זכות מזכותו של המבקש. אם נצרף דברים אלה לחזקת תקינות המינהל, ולכך שלא הועלתה טענה ספציפית מטעמו של המבקש, נסיק ממילא כי לא נגרם למבקש כל עיוות דין המזכה אותו למתן רשות ערעור לבית-המשפט העליון.
אנו מחליטים לדחות את הבקשה.
המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום ראשון, 30.10.05, עד השעה 11:00 בבוקר, במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בירושלים. הערבויות הקיימות תעמודנה בתוקף עד להתייצבותו של המבקש לריצוי עונשו כאמור.
היום, כ"ח באלול תשס"ה (2.10.2005).
המישנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
04106280_G05.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il