רע"פ 10675/06 דרור שורץ נ. מדינת ישראל

1.

בכתב-אישום שהוגש נגד המבקש לבית-המשפט לתעבורה בירושלים נטען, כי בתאריך 09.03.2006 הוא נסע במהירות של 116 ק"מ

לשעה בדרך עירונית בירושלים, בה המהירות המותרת היא 80 ק"מ לשעה בלבד, ובכך עבר עבירה לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. הדיון בעניינו של המבקש התקיים בתאריך 10.07.06, בהעדרו, מאחר ואף שזומן כדין, הוא לא התייצב בבית-המשפט. לפיכך, הורשע המבקש, ובית-המשפט הטיל עליו קנס בסך 1,000 ₪, ופסל אותו מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודשיים בפועל ועוד חודשיים על-תנאי. שתי בקשותיו לביטול גזר-הדין נדחו.

2.

המבקש הביא השגותיו כנגד חומרת העונש בפני בית-המשפט המחוזי בירושלים. בגדר ערעורו טען, כי אי-התייצבותו לדיון נבעה מנסיבות ביטחוניות, וכן שטח את הנסיבות החריגות בהן התבצעה העבירה – נסיעה לצורך פרידה מאמו ששכבה אותה עת על ערש דווי ונפטרה כמה שבועות לאחר מכן. לבסוף, עתר המבקש כי בית-המשפט המחוזי יתחשב בכך שלאורך שנים ארוכות הוא נהג בצורה בטוחה ואחראית, וכן בפגיעה שתסב שלילת הרישיון לפרנסתו. בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש, תוך שקבע כי הוא הוזמן כדין להתייצב בפני הערכאה הדיונית, ועל כן אין ממש בטענתו לפיה לא ניתן לו להשמיע את טיעוניו. באשר לעונש, נקבע, כי אין בנסיבותיו האישיות של המבקש כדי לשמש היתר לנסיעה במהירות המסוכנת בה הוא נסע, וכי העונש שהושת עליו הינו הולם ועל כן אין מקום להקל בו.

3.

עתה עותר המבקש ליתן לו רשות להביא את השגותיו כנגד פסק-הדין בפני ערכאה שלישית. במסגרת בקשתו הוא שב ומעלה את אותן טענות אשר שימשו אותו בערעורו לפני בית-משפט המחוזי.

4.

דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור ניתנת במקרים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מגדר עניינו של המבקש, ויש בה היבט ציבורי עקרוני המצדיק דיון בפני ערכאה שלישית. לא כזו היא הבקשה שבפני. יתרה מכך, חומרת העונש כשלעצמה לא די בה, בדרך כלל, להרשות ערעור לפני בית משפט זה (רע"פ 10213/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646), ואף שלהלכה זו נקבעו חריגים, לא מצאתי כי עניינו של המבקש נמנה עליהם. מעבר לדרוש אוסיף, כי נחה דעתי שהעונש אשר הושת על המבקש אינו חמור כלל ועיקר.

אשר על כן, הבקשה נדחית, ועימה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.