רע"פ 1075/12 תומר גן עזר נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (הנשיאה ברלינר והשופטים קרא וסוקולוב) מיום 25.1.12 בתיק עפ"ג 51544-11-11, בו נדחו ערעורי המבקש והמשיבה גם יחד על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב מיום 15.11.11 בתיק ת"פ 26011-12-09. עניינו של התיק חומרת העונש שהושת על

המבקש בעבירות של החזקת סכין (בשני מקרים), תקיפה ואיומים, והוא שני חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי.

רקע והליכים קודמים

ב.

המבקש, יליד 1982, הורשע תחילה על-פי הודאתו בכתב אישום שייחס לו עבירות של החזקת סכין שלא למטרה כשרה, תקיפה ואיומים. לפי עובדות כתב האישום, ביום 29.6.09 ובנסיבות בהן החזיק המבקש בסכין שלא למטרה כשרה, תקף אדם אחר באגרופיו ואיים עליו בסכין. משהורשע המבקש ובמסגרת הסדר הטיעון, עתרה המשיבה לעונש של ארבעה חודשי מאסר בפועל, ואילו המבקש

עתר לעונש של ארבעה חודשי עבודות שירות. בית המשפט הורה על עריכת תסקיר בעניינו של המבקש. שירות המבחן המליץ על עונש של 250 שעות לתועלת הציבור, נוכח התרשמותו כי המבקש מתחרט על אופן פעולתו, וכי יהא בעונש זה כדי להרתיעו מחד גיסא, ולאפשר לו השתלבות מחודשת בקהילה מאידך גיסא.

ג.

בטרם נגזר הדין עתר המבקש לצרף כתב אישום נוסף,

בו יוחסה לו עבירה של החזקת סכין שלא כדין - עבירה שנעברה כשנה וחצי לאחר העבירות בהן הודה קודם לכן. נוכח צירוף העבירה הנוספת, ביקשה המשיבה כי יושת על המבקש, בין השאר, עונש מאסר ארוך. נטען באשר ל"תרבות הסכינאות" וכן הוזכרה הרשעה קודמת בעבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב. ההגנה ביקשה שלא להחמיר גם בעקבות התסקיר, והזכירה כי העבירה הקודמת היא הרשעה בבית דין צבאי.

ד.

בגזר הדין נתן בית המשפט דעתו לכלל הנסיבות לחומרה ולקולה, ציין כי המבקש לא למד לקח מן התיק הראשון, ומנגד נתן דעתו לשיקולי השיקום. בשים לב לכל אלה, גזר בית המשפט את העונשים כאמור.

ה.

ערעור הצדדים לבית המשפט המחוזי נדחה. נקבע לעניין ערעור המשיבה, לא בלי התלבטות, כי עצם המאסר בפועל יש בו היבט לחומרה. לעניין ערעור המבקש נקבע, כי מדובר בתקופת מאסר קצרה שאין בה כדי להחמיר עמו יתר על המידה, ואדרבה.

הבקשה

ו.

בקשה זו הוגשה ביום 5.2.12 ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע. נטען, כי מאז בוצעו העבירות השתקם המבקש, לא חזר לעולם הפשע והחל לעבוד למחייתו. עוד נטען, כי נסיבות חייו של המבקש קשות, שכן אביו נפטר בצעירותו והוא מטפל באימו החולה. כן נטען, כי המרת עונש המאסר בפועל בשישה חודשי עבודות שירות לא תפגע במטרות הגמול וההרתעה, ואילו הותרת עונש המאסר על כנו עלולה לפגוע באופן ממשי בשיקום המבקש.

דיון והכרעה

ז.

לאחר עיון, לא מצאתי להיעתר לבקשה. עניינה של הבקשה ערעור על חומרת העונש, שאינו מצדיק מתן רשות ערעור אלא במקרים חריגים, אשר ענייננו אינו בקהלם (רע"פ 831/97

מסיקה נ' מדינת ישראל

(לא פורסם); רע"פ

1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) ). לגופם של דברים, כפי שציינו הערכאות הקודמות, בשים לב לחומרת העבירות בהן הורשע המבקש מתחילה ולכך שסטה מדרך הישר כשנה וחצי לאחר מכן, סבורני כי אין בעונש של חודשיים מאסר בפועל כדי להחמיר עמו יתר על המידה. כפי שציין בית המשפט המחוזי בפסק הדין:

"חסד נעשה עם המערער (המבקש) בכך שבית-משפט קמא לא הטיל עליו תקופה ארוכה יותר לריצוי, גם אם לריצוי בפועל. כאמור, מדובר בשני מקרים, באיום באמצעות סכין, בתקיפה, ובאופן כללי בפעילות אלימה. פעילות זו צריכה לקבל את המשקל העונשי ההולם".

ועל כך אין צורך להוסיף, בהתחשב במאבק שמנהלת מערכת אכיפת החוק כנגד תופעת הסכינאות, עם שלמרבה המזל לא הגיעו סכיני המבקש לכלל דקירה, אף שאגרופים הורמו באחד המקרים.

ח.

אין בידי איפוא להיעתר לבקשה, וממילא מתייתרת בקשת עיכוב הביצוע. בהתאם לקביעת בית המשפט המחוזי מיום 25.1.12, יתייצב המבקש לריצוי עונשו ביום 12.2.12 במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב, עד השעה 10:00.