רע"פ 831/97 מסיקה אליהו נ. היועץ המשפטי לממשלה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' הנשיא א' לרון והשופטים י' בנאי וי' פלפל) שדחה את ערעורו של המבקש על חומרת העונש שנגזר עליו.

1.המבקש ושותפו לביצוע העבירות נשוא הבקשה (להלן: "השותף") הורשעו בבית משפט השלום באשקלון (כב' השופט ח' נחמיאס). הם הורשעו במשותף בשני אישומים והמבקש הורשע גם באישום נוסף. בית המשפט גזר על המבקש 3 עונשי מאסר בפועל לריצוי בחופף וכן הפעיל לגביו במצטבר שני עונשי מאסר על תנאי שהיו תלויים ועומדים כנגדו, אף הם בחופף בינם לבין עצמם. בסך הכל נדון המבקש ל- 30 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר כתוצאה מההרשעה הנוכחית ו - 18 חודשי מאסר על תנאי שהופעלו. כמו-כן גזר בית המשפט על המבקש עונשי מאסר על תנאי, קנסות ותשלום פיצויים. על שותפו של המבקש גזר בית המשפט 12 חודשי מאסר בפועל והפעיל מאסר על תנאי לתקופה של 24 חודשים, שהיה תלוי ועומד כנגדו. בסך הכל נדון השותף למאסר בפועל של 36 חודשים. כמו כן הוטלו על השותף עונשי מאסר על תנאי, קנסות וחיוב בתשלום פיצויים.

2.המבקש ושותפו ערערו על חומרת עונשם. השותף טען נגד אי-ניכוי הימים בהם ישב במעצר ובמעצר בית מתקופת מאסרו ואילו המבקש הסתפק באמירה, כי הוא מבקש להקל בעונש. בית המשפט המחוזי קבע, כי העונשים שהוטלו על המבקשים אמנם אינם קלים, אך אינם חמורים במידה המצדיקה את התערבותה של ערכאת ערעור. עם זאת הורה בית המשפט המחוזי לנכות מתקופת מאסרו של השותף את תקופת המעצר בפועל אותה ריצה.

3.מונחת בפני בקשת רשות ערעור מטעמו של המבקש. המבקש טוען, כי הופלה לרעה ביחס לשותף שזכה לניכוי תקופת מעצרו. עוד הוא מבקש, כי בית המשפט יתחשב בנסיבותיו המשפחתיות ויקל בעונשו.

4.המשיבה מתנגדת למתן רשות לערער. לטענתה אין הבקשה מגלה עילה לקיום דיון בערכאה שלישית ולהתערבות כלשהי בעונש שנגזר על המבקש. המשיבה מוסיפה וטוענת, כי המבקש היה עצור בפועל 16 יום, שהה במעצר בית מלא פחות משבועיים ולאחר מכן הותר לו לעבוד. השותף, לעומתו, היה עצור במשך שמונה חודשים. עוד טוענת המשיבה, כי הערכאות התחתונות היו מודעות לנסיבותיהם האישיות של המבקש ושל שותפו וכי גזרו את דינם בשים לב לנסיבות אלו ותוך התחשבות מירבית במבקש.

5.לאחר שעיינתי במסמכים שבפני, נחה דעתי שדין הבקשה להידחות. בית משפט זה אינו נוהג לקיים ערעור שני בסוגיית חומרת העונש והוא חורג ממנהגו זה רק בנסיבות מיוחדות (וראה: רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ'

מדינת ישראל , טרם פורסם). נסיבות אלה לא התקיימו בעניינו של המבקש. הערכאות התחתונות שקלו את עניינו, הן לגופו והן בהתייחס לשותפו. לא מצאתי בשיקול דעתן פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה.

הבקשה נדחית.