רע"פ 3714/05 אברהים אבו אלחסן נ. מדינת ישראל

א.המבקש הורשע בבית המשפט לתעבורה (סגנית הנשיא א' וישקין), על פי הודאתו, באי מתן זכות קדימה לרכב הבא ממול, נהיגה בחוסר זהירות ונהיגה בדרך הגורמת נזק. בהסדר טיעון הוסכם על עונש של 2 חודשי פסילה, פסילה על תנאי וקנס. בית המשפט לתעבורה החליט שלא לכבד את הסדר הטיעון, נוכח עברו התעבורתי המכביד של המבקש, וחרף קשייו המשפחתיים (טיפול בבן בעל מוגבלות קשה). וגזר על המבקש 5 חודשי פסילה בפועל (בניכוי 60 ימים של פסילה מינהלית), פסילה על תנאי וקנס. בית המשפט המחוזי (השופטת ד"ר ע' קפלן-הגלר) קיבל את הערעור חלקית, והעמיד את הפסילה בפועל על 4 חודשים (מהם ינוכו 60 יום כאמור).

ב.בקשת רשות הערעור נומקה באי מתן משקל ראוי להלכת דנ"פ 1187/03 מדינת ישראל נ' פרץ (טרם פורסם) על-ידי שני בתי המשפט, בכך שלא כובד הסדר הטיעון; כנטען, לא התקיימו תנאים שנקבעו באותה הלכה, קרי, כי הסתייגות מהסדר טיעון בערכאת ערעור צריך שתכלול הסבר באשר לסיבות לעריכת ההסדר מלכתחילה ולהסתייגות הימנו עתה, וכן יש להעמיד את הנאשם מראש על כך שאין אפשרות להתחייב מראש באשר לעמדה בערעור, אם יחרוג בית המשפט לחומרה מן העונש המוסכם (כדברי השופטת ביניש בדנ"פ פרץ הנזכר). בין היתר נטען, כי הרשעותיו הקודמות של המבקש אינן כה מכבידות; ועוד נטען, כי הסדר הטיעון נוסד במיוחד על תלותו של בן המבקש, הסובל כאמור ממוגבלות פיסית קשה, בהסעות על-ידי אביו.

ג.נתבקשה תגובת המדינה בקשר להשלכות הלכת פרץ על התיק, וכן נתבקשה הודעה מטעם המבקש היש אפשרות לנהג מחליף לרכב המשמש את הבן בעל המוגבלות. נתבקש גם גליון ההרשעות התעבורתיות של המבקש. ניתן עיכוב ביצוע עד להחלטה.

ד.המבקש הודיע כי הוא היחיד המורשה לנהוג ברכב המשמש את הבן, בו מותקנת מעלית.

ה.(1) בתגובת המדינה נאמר, ראשית, כי אין הבקשה מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית המצדיקה מתן רשות ערעור, וכי כל שעל הפרק הוא חודשיים של פסילה ובודאי שאין הצדקה להתערבות בכך. לעניין הלכת פרץ נאמר כי התביעה בדקה עצמה לקראת הערעור ונמצא כי נפלה שגגה מהותית בהסדר הטיעון, נוכח עברו המכביד של המבקש בעבירות תעבורה, לרבות תאונות דרכים.

(2) עוד נטען, כי בדיון בערעור נימקה המדינה עמדתה ואי עמידתה מאחורי ההסדר, כמצוות הלכת פרץ . ועוד, העדר הודעה למבקש מראש בנושא דנא אינו פגם היורד לשורשו של עניין, מה גם שהיה מיוצג, יש לשקול את הנושא על פי מכלול נסיבותיו, ומבחן האיזון של דנ"פ פרץ

מתקיים.

6.(א) אין בידי להיעתר לבקשה. אכן, אין המדובר בנושא שיש מקום לדיון בו בגלגול שלישי, הואיל ואין הוא מעלה שאלות בעלות השלכה רחבה. לא כל שכן, כשהמדובר בחומרת העונש, שככלל אין בה התערבות בגלגול שלישי; ראו רע"פ 5308/01 מחאמיד נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (הנשיא ברק); רע"פ 831/97 מסיקה נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (הנשיא ברק).

(ב) אף לעיצומו של דבר, אין מקום להתערבות. אודה כי החלטתי לבקש את תגובת המדינה באה, בנוסף לעניין דנ"פ פרץ , במידה רבה גם בשל היותו של המבקש המסיע את בנו בעל המוגבלות. ואולם, לאחר שעיינתי בגליון ההרשעות התעבורתיות של המבקש, נשתכנעתי כי הסדר הטיעון היה שגוי, וכי צדקו בית המשפט לתעבורה ובית המשפט המחוזי בכך שלא אישרוהו. על פי גיליון ההרשעות שצורף על-ידי המבקש, הנושא תאריך 23.2.04 וכנמסר נלקח מתיק החקירה, היו למבקש 61 הרשעות קודמות, המשתרעות על 34 שנים (מ-1969), ובהן מגוון של עבירות, לרבות הסעת אנשים מחוץ לתא הנהג, אי מתן זכות קדימה, חוסר אורות, נהיגה בכיוון ההפוך בדרך חד סטרית, נהיגת רכבים ברישיון שפקע או ללא רישיון מתאים, נהיגה בלא זהירות, חוסר ביטוח, עקיפה/סטיה ועקיפה בצומת, התנהגות הגורמת נזק, עקיפה תוך חציית קו הפרדה ועוד, חלקן פעמים אחדות, ובהן לא מעט תאונות דרכים, ואף נפסל לנהיגה בפועל. בגיליון ההרשעות מיום 3.5.05 שהגישה המשיבה 69 הרשעות. איני יכול שלא להצטרף לתחושת בית המשפט לתעבורה, באמרו "כי השארת הנאשם בכבישי הארץ הינה הפקרת שאר המשתמשים בדרך. לכך לא אתן ידי"; אמרתי תחושה, שהרי המבקש נוהג עתה וכתום הפסילה ימשיך מן הסתם לנהוג. בהתחשב בעברו של המבקש, העונש הוא קל ביותר, ונבע מהסדר הטיעון, אף אם בחריגה מסוימת הימנו.

(ג) עוד לעניין הסדר הטיעון, לאחר עיון איני רואה כי היה בעמדת התביעה משום חריגה מקווי ההנחיה שבהלכת פרץ , המצדיקה התערבות. באשר להנמקת העמדה בערעור, התביעה ציינה בפני ערכאת הערעור כי עברו התעבורתי של המבקש מסוכן לציבור; אין בכך דופי בנסיבות. ובאשר להודעה למבקש בדבר עמדה עונשית בערעור, לא היה באי הודעה זו בנסיבות – לא כל שכן כשהמדובר באדם מיוצג – כדי להטות את הכף לעבר היצמדות להסדר הטיעון בפני ערכאת הערעור; זאת כשהמדובר במי שהוכיח לאורך השנים יחס לא ראוי לחוקי התנועה. על בית משפט זה לתת ידו למלחמה הקשה והנמשכת בעבריינות תנועה, ובכלל זה בענישת מי שעברו עבירות רבות, ואולי יגיע על-ידי כך - מטפורית – למעלת "כל המקיים נפש אחת מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (משנה סנהדרין ד', ה'), בהפחתת הסיכון לזולת. נזכור כי המדובר כאן בפסילה צנועה ומינורית, אך אולי ילמד המבקש את לקחה לעתיד.

(ד) אשר על כן אין בידי להיעתר לבקשה. בנסיבות, אקבע את מועד תחילתה של הפסילה ליום 1.8.05, על מנת לאפשר למבקש להסדיר נהג חלופי לבנו לתקופת הפסילה, וזאת מבלי שאי הסדרת הדבר על-ידיו תהווה עילה להשהיית הפסילה.