רע"פ 169/05 עידן וקנין נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בע"פ 8793/04 (מפי כבוד השופט ע' חבש).

2.המבקש הורשע בבית-המשפט לתעבורה בירושלים, לפי הודאתו, בעבירה של נהיגה בקלות ראש ובחוסר זהירות, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה. נסיבות המקרה היו אלו, שהמבקש עמד בצומת באור אדום כשהוא רכוב על אופנועו. בעת שהאור האדום התחלף לאור ירוק, החל המבקש לנסוע כאשר גלגל האופנוע הקדמי מורם כלפי מעלה. ניידת משטרה אשר נסעה אחרי המבקש הבחינה בכך, עצרה אותו ורשמה לו דו"ח. כאמור, המבקש הודה בביצוע העבירה והורשע. על המבקש נגזרו פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה על כל סוגי הרכב למשך 3 חודשים, וכן פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה על רכב דו-גלגלי ותלת-גלגלי בלבד למשך 24 חודשים. כמו כן נגזרה על המבקש פסילה על-תנאי מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים. וכך ציין בית-המשפט לתעבורה בגזר-הדין:

מדובר בנהיגה מסוכנת ממדרגה ראשונה, עבירה המסכנת חיים ואשר ביצועה הסתיים לא אחת בפגיעות קשות ואף במוות.

3.המבקש ערער על גזר-הדין לפני בית-המשפט המחוזי בירושלים, בטוענו כי העונש שהוטל עליו אינו פרופורציונאלי ביחס לעבירה שביצע וכי רישיון הנהיגה נחוץ לו בכדי לסייע בפרנסת המשפחה. בית-המשפט דחה את הערעור, בקובעו כך:

עיינתי בטענות באי כוח הצדדים. לדעתי, אף שהעונש לגופו הנו חמור, אין מקום להתערב בגזר הדין בהיותו נמצא במתחם הסבירות, לאור נסיבות המקרה. מדובר בעבירה חמורה, הטומנת בחובה סכנות רבות לגופם ולרכושם של המשתמשים בדרכים, כולל המערער עצמו.

4.הבקשה שלפניי מסיבה עצמה על פסק-דינו של בית-משפט קמא. המבקש מסכים כי עליו להיענש, אך שב הוא וטוען כי העונש אשר הוטל עליו עונש חמור הוא ביתר, וכי אף במקרים קשים של נהיגה בקלות ראש אשר גרמה לנזק נפסקו עונשים קלים יותר. מוסיף המבקש וטוען, כי מדובר באירוע חריג וריגעי אשר לא היווה סיכון משמעותי לסביבה. מדי יום ובכל צומת, כך נטען, מתרחשות עבירות של "הרמת גלגל", ואלו אינן גורמות לתאונות קשות אלא במקרים נדירים. עוד מציין המבקש כי למד את ליקחו, שכן המקרה לימד אותו "שיעור מאלף בכל הקשור לחשיבות שמעניקה החברה לחיי אדם בכלל ולנהיגה זהירה ועל פי החוק בכלל". עוד נטען, כי רישיון הנהיגה על האופנוע חיוני עבור המבקש, העובד כשליח וכן מסייע לאימו בפרנסת המשפחה באמצעות ביצוע שליחויות עבור העסק שברשותה.

5.דין הבקשה דחייה. הלכה היא מלפנינו, כי טענות כנגד חומרת העונש או קולתו אינן מקימות עילה לקיום דיון בגלגול שלישי אלא במקרים נדירים ומיוחדים. ראו: רע"פ 831/97 מסיקה נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 1950/03 עזריה נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 4602/04 נאג'י נ' מדינת ישראל (לא פורסם). עניינו של המבקש אינו בא במניינם של אותם חריגים מיוחדים, ומה גם שאין הוא מעלה כל שאלה משפטית או אחרת בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הספציפי של המבקש והמצדיקה מתן רשות ערעור לערכאה שלישית.

6.גם לגוף העניין אין הבקשה מצדיקה מתן רשות ערעור. כפי שציין בית-משפט קמא, העונש שהוטל על המבקש עונש חמור הוא. עם זאת, לא נוכל לומר כי בנסיבות המקרה העונש מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור, ולא כל שכן את התערבותנו. שהרי, עסקינן בנהג צעיר אשר נהג בקלות ראש, באופן שהיה עלול לגרום לתאונה קשה ולפגוע הן בו הן בנהגים אחרים. כבישי ארצנו, אותם ניתן להמשיל ל"שדה קרב", מחייבים נהיגה זהירה ורצינית בפרט כאשר מדובר באופנוע, כלי-רכב אשר מסוכנותו הרבה היא מן המפורסמות. הקטל בדרכים, הגובה קורבנות אין-ספור, מחייב את בתי-המשפט להרים תרומתם למלחמה העיקשת בנגע התאונות, וזאת, בין היתר, באמצעות מדיניות ענישה מחמירה, מרתיעה וחסרת פשרות.

7.אשר לטענה בדבר נסיבותיו האישיות של המבקש: בית-משפט קמא ציין, ובצדק, כי נסיבות אלו אינן חריגות במידה המצדיקה התערבות בענישה. יתר-על-כן: בית-המשפט לתעבורה גילה התחשבות במבקש, אשר יוכל לקבל רישיון נהיגה לרכב מנועי שאינו דו-גלגלי או תלת-גלגלי בחלוף 3 חודשי פסילה. כך הקל בית-המשפט עם המבקש ובכך סגי.

8.סוף דבר: הבקשה למתן רשות לערער נדחית.

היום, ב' בשבט תשס"ה (12.1.2005).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

05001690_G01.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il