פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4108/04 - א'
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
המבקש:
איתי חודפי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"פ 71609/02 מיום 29.4.04 שניתן על-ידי
כב' השופטת ד' ברלינר
ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש: עו"ד ירון
פורר
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אשר דחה את ערעורו של המבקש על חומרת העונש.
2.המבקש הורשע על-פי הודאתו בעבירות מספר בשני תיקים שצורפו להם יחדיו. בתיק העיקרי הורשע המבקש בעבירות של סיוע לאחר מעשה והפרת הוראה חוקית, ואילו בתיק שצורף לו הורשע בעבירות של פריצה לרכב, חבלה במזיד ברכב, פירוק מרכב וגניבה מתוכו. על-פי כתב האישום בתיק העיקרי, גנב חברו של המבקש תיק השייך למתלונן, והוסיף ותקף אותו לאחר שהנפגע ניסה להתנגד וביקש ליטול את תיקו בחזרה. לאחר שהצליח חברו של המבקש ליטול את התיק, נמלט הוא אל רכב שהיה נהוג בידי המבקש, והשניים ברחו מן המקום. בעת ביצוע העבירות היה המבקש נתון ב"מעצר בית", ולפיכך היוותה יציאתו את ביתו ללא היתר הפרה של הוראה חוקית. לאחר שניתנה הכרעת הדין ובטרם נגזר דינו, ביצע המבקש עבירות רכוש נוספות: לילה אחד פרץ לשלוש מכוניות ונטל משלושתן מכשיר דלקן שהיה בהן. מאחת מן המכוניות נטל המבקש אף ציוד ומכשירים נוספים, בהם מחשב נייד. בגין מעשים אלו הוגש נגד המבקש כתב-אישום שני, אשר הדיון בו, כאמור, אוחד עם הדיון בתיק העיקרי.
3.בית-משפט השלום גזר על המבקש בגין כל המעשים האמורים עונש מאסר לריצוי בפועל למשך ארבעה-עשר חודשים. כן הורה בית-המשפט כי יופעל עונש מאסר על-תנאי בן שישה חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו, ארבעה מן החודשים במצטבר לעונש המאסר בפועל, כך שסך כל תקופת המאסר תמנה 18 חודשים. כן הטיל בית-המשפט על המבקש עונש מאסר על-תנאי למשך 12 חודשים אם יעבור עבירות בקשר לרכב ומאסר על-תנאי למשך 5 חודשים אם יעבור עבירות סיוע לאחר מעשה עבירה או עבירה של הפרת הוראה חוקית. בגוזרו את דינו של המבקש התחשב בית-משפט השלום בהיותו של הנאשם צעיר כבן 20 ובכך שלמבקש הרשעה קודמת. כן נתן בית-המשפט את דעתו לכך שהנאשם שיתף פעולה באופן חלקי בלבד עם שירות המבחן, אף שבאותה העת תיפקד באופן תקין בשירותו הצבאי ובפעילות התנדבותית.
4.חברו של המבקש לתיק העיקרי הורשע אף הוא, על-פי הודאתו, בעבירות של גניבה, תקיפה לשם גניבה והפרת הוראה חוקית. כן הורשע אותו חבר בשתי עבירות נוספות של התפרצות לרכב וגניבה מתוכו. בית-משפט השלום הטיל על אותו חבר עונש מאסר של שישה חודשים לריצוי בעבודות שירות, מאסר על-תנאי, פיצוי כספי למי שנגנב ממנו התיק וקנס כספי. כן הושם החבר בפיקוח של שירות המבחן למשך שנה. בגזר-דינו ציין בית-המשפט כי אותו חבר הוא ללא עבר פלילי, ומתסקירי שירות המבחן עולה כי נטל אחריות על מעשיו, כי משתף הוא פעולה, וכי מעשיו אירעו על-רקע מצוקה כלכלית ומשפחתית.
5.המבקש ערער על חומרת עונשו לבית-המשפט המחוזי. לטענתו, החמיר בית-משפט השלום בעונשו, נוכח העובדה שזה מאסרו הראשון, וכן נוכח גילו הצעיר ותיפקודו התקין במהלך שירותו הצבאי. עוד ציין המבקש כי יש להקל בעונשו משיקולים של אחידות הענישה, וכי נכון להשוות בין העונש שנגזר עליו לבין העונש שנגזר על חברו - שותפו לכתב האישום הראשון. בית-המשפט המחוזי מצא כי העונש שנגזר על המבקש אינו חמור ביותר נוכח העבירות שבהן הורשע. טיעון האחידות בענישה נדחה, שכן המבקש, להבדיל מחברו, הינו בעל עבר פלילי ו"כאשר הנתונים אינם שווים ממילא הענישה אינה אמורה ואינה צריכה להיות זהה".
6.בבקשתו לפניי חוזר המבקש על טיעוניו לפני בית-המשפט המחוזי, וטוען הוא בעיקר כי בית-משפט מציעא לא התחשב בשיקול אחידות הענישה. עוד טוען המבקש, כי בית-המשפט לא נתן מישקל מספיק לנסיבותיו האישיות: לעובדה כי לחובתו נזקפת הרשעה אחת בלבד בפלילים; לכך שלעת ביצוע העבירות היה בן 18 וחצי; לעובדה שבינתיים שירת שירות צבאי חלקי באופן תקין ומאז עובד הוא במקום מסודר; לכך שמתנדב הוא לטובת הקהילה; ולנסיבות משפחתיות קשות שבהן הוא נתון.
7.דין הבקשה להידחות. כידוע, טענות נגד חומרת העונש או קולתו אינן מקימות עילה למתן רשות-ערעור לערכאה שלישית אלא במקרים נדירים ומיוחדים המסיבים עצמם על שאלה משפטית או אחרת בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הספציפי של המבקש המסוים (ראו: רע"פ 1950/03 עזריה נ' מדינת ישראל , טרם פורסם; רע"פ 831/97 מסיקה נ' מדינת ישראל , טרם פורסם; רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל , טרם פורסם). עניינו של המבקש אינו נופל לגדר חריגים אלה. גם לגופו של עניין, השתכנעתי שהעונש שהוטל על המבקש אינו חמור יתר-על-המידה. כדעתו של בית-המשפט המחוזי, סבור גם אני כי בצדק לא הושווה עונשו של המבקש לעונשו של חברו, נוכח השוני בין נסיבותיהם האישיות של השניים, ובמיוחד נוכח העובדה כי לחברו של המבקש לא היה עבר פלילי קודם ונוכח שיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן. המבקש לעומתו הינו בעל עבר פלילי ושיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן היה "חלקי וזאת בלשון המעטה" (כדברי בית-משפט השלום).
8.הבקשה נדחית וממילא נדחית עימה הבקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין.
היום, כ"א באייר תשס"ד (12.5.2004).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
04041080_G01.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il