פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4152/05 - א
'
בפני:
כבוד המישנה לנשיא מ' חשין
המבקש:
אלסייד אסרף
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של
בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בע"פ 7015/05 שניתן ביום 20.4.05 על-ידי כב' הנשיא י' פלפל והשופטים ר' יפה-כ"ץ וח' עמר
ובקשה לעיכוב ביצוע
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע אשר דחה את ערעורו של המבקש על חומרת העונש.
המבקש הורשע בבית-משפט השלום באשדוד (מפי כב' השופט ח' חיים), על-פי הודאתו, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, פריצה לרכב, גניבת רכוש מתוך רכב, חבלה במזיד ברכב, גניבת רכב ואחזקה של כלי פריצה. על-פי כתב-האישום, ביום 20.7.04 נטל המבקש חלק בסידרת פריצות לחמישה כלי-רכב, כשעיקר תרומתו היה הסעת השותפים למעשי העבירה בריכבו הפרטי מאתר פריצה אחד למישנהו, ביצוע תצפיות מתוך ריכבו, חיפוי על שותפיו בעת שפרצו לרכבים, וליווי הרכבים הגנובים במשמר קדמי כדי להתריע מפני מחסום משטרתי. על המבקש נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על-תנאי, קנס בסך 4,500 ש"ח, התחייבות להימנע מביצוע עבירות בסך 10,000 ש"ח, ופיצוי כל אחד מבעלי הרכבים בסך 500 ש"ח.
בגוזרו את דינו התחשב בית-משפט השלום בכך שהמבקש ניהל אורח חיים נורמטיבי ללא עבר פלילי, ובכך שהביע חרטה ונטל אחריות מלאה על מעשיו. כן נתן בית-המשפט דעתו לכך שהמבקש נשוי ואב לילדה, כי בהודאתו חסך מזמנו של בית-המשפט, כי הרכוש הגנוב הוחזר לבעלים, וכי כל העבירות בוצעו ברצף בזו-אחר-זו. עם זאת הדגיש בית-המשפט כי המבקש היה שותף מרכזי בקשר, הואיל ומעשי העבירה כולם בוצעו בעזרת ריכבו של המבקש וכי היה זה המבקש שהוביל את השיירה למקרה של היתקלות במחסום.
המבקש עירער על גזר-הדין לפני בית-המשפט המחוזי אלא שבית-המשפט דחה את הערעור בציינו כי "בגין מספר כה רב של עבירות שבוצעו בלילה אחד, העונשים שהוטלו אינם חמורים כלל ועיקר ... כמות כלי הרכב שנעברו בהם העבירות מצביעה על נחישות ועל תכנון מראש...".
בבקשתו לפניי חוזר המבקש וטוען כי נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של המבקש מחייבים הקלה בעונש. עוד טוען הוא, כי ראוי היה לקבל את המלצת שירות המבחן להסתפק בעונש של עבודות שירות וצו מבחן, וכי בנסיבות שלפנינו האינטרס השיקומי צריך היה לגבור על-פני שיקול ההרתעה.
דין הבקשה דחייה ולו מן הטעם כי היא אינה מעלה סוגייה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינו האישי של המבקש. הלכה פסוקה היא כי טענות בדבר חומרה או קולה של העונש אינן מקימות - ככלל - עילה למתן רשות ערעור אלא במקרים חריגים ומיוחדים. עניינו של המבקש אינו בא בגדר מקרים אלה. ראו: רע"פ 6606/99 סאלם אברהים אל קייסי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 318/00 אבי ארואס נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ורע"פ 4108/04 איתי חודפי נ' מדינת ישראל (לא פורסם). למעלה מן הצורך אוסיף, כי מסכים אני עם קביעת בית המשפט המחוזי שהעונש שהוטל על המבקש אינו חמור כלל וכי בבואו לגזור את העונש שקל בית-משפט השלום כראוי את מיכלול השיקולים הצריכים לעניין.
הבקשה נדחית. כפי שקבע בית-המשפט המחוזי יתייצב המבקש לריצוי עונשו במשטרת העיירות ביום 4.5.05 עד השעה 12:00.
היום, כ"ד בניסן תשס"ה (3.5.05).
המישנה לנשיא
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
05041520_G01.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il