פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3867/04
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
המערער:
מסארואה אוסמה בן עלי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של
בית-המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 3740/03 מיום 4.3.04 שניתן על-ידי כב' הנשיא
מ' לינדנשטראוס, והשופטים ש' ברלינר וי' דר
החלטה
בקשת רשות לערער על גזר-הדין שגזר בית-המשפט המחוזי בחיפה.
על-פי כתב האישום, ביום 8.8.03 נעצר המבקש על-ידי שוטר בעודו נוסע ברכב אשר נטל ללא רשות מאחר ללא כוונה להחזירו לבעליו, ללא פוליסת ביטוח בת תוקף וללא רישיון נהיגה, הגם שידע כי הוא פסול מלנהוג ברכב.
בית-משפט השלום הרשיע את המבקש - על-פי הודאתו - בעבירות של גניבת רכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה בזמן פסילת רישיון נהיגה ונהיגה ללא פוליסת ביטוח, וגזר עליו עונש מאסר בן תשעה חודשים לריצוי בפועל. בית-המשפט הוסיף והפעיל עונש מאסר על-תנאי בן שנים עשר חודשים בגין עבירת תעבורה קודמת, לריצוי בחופף לתקופת המאסר בפועל. כן נגזרו על המבקש שמונה-עשר חודשי מאסר על-תנאי, ורישיון הנהיגה שלו נשלל לתקופה של שלוש שנים.
המדינה ערערה על קולת העונש, ובית-המשפט הורה כי תשעת חודשי המאסר שהוטלו על המבקש ירוצו באופן מצטבר לעונש מאסר התנאי שהופעל כך שתקופת המאסר תעמוד על 21 חודשים סך הכל. עונש הפסילה והמאסר על-תנאי הושארו על-כנם. בהחמירו כך בעונשו הביא בית-המשפט במניין את חומרת העבירה, את הרשעותיו הקודמות של המבקש, ואת העובדה כי עבר את העבירה שלעניין בעת היותו אסיר משוחרר ברשיון.
בבקשת רשות הערעור שלפניי טוען המבקש כי עונש המאסר שנגזר עליו עונש חמור הוא יתר-על-המידה. לטענתו, בית-משפט מציעא לא התחשב בהיותו צעיר בן 28 שנים הנשוי לאישה הסובלת מבעיות בריאות (במאמר מוסגר אציין, כי מדבריו לפני הערכאות דלמטה עולה כי למבקש ולאישתו שלושה ילדים קטנים). כן טוען המבקש כי יש להקל בעונשו נוכח העובדה כי הודה בביצוע העבירות ואף הביע חרטה על מעשיו.
דינה של הבקשה להידחות. כידוע, טענות נגד חומרת העונש או קולתו אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור לערכאה שלישית אלא במקרים נדירים ומיוחדים שעיקרם שאלה משפטית או אחרת בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הספציפי של המבקש המסוים (ראו: רע"פ 1950/03 עזריה נ' מדינת ישראל , טרם פורסם; רע"פ 831/97 מסיקה נ' מדינת ישראל , טרם פורסם; רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל , טרם פורסם). עניינו של המבקש אינו נופל לגדר חריגים אלה. נסיבותיו האישיות של המבקש וכמותן הודאתו ודברי חרטתו, היו לפני בית-המשפט המחוזי, ולמרות זאת סבר בית-המשפט כי יש להחמיר בעונשו. למעלה מן הצורך אעיר, כי גם לגופם של דברים לא נמצא לי כי העונש שנגזר על המבקש עונש הוא החורג מגדר הענישה הראויה בגין מעשיו ונוכח עברו הפלילי של המבקש.
היום, י"ב באייר תשס"ד (3.5.2004).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
04038670_G01.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il