רע"פ 10993/04 עבידיה מחמד נ. מדינת ישראל

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים י' הכט, י' שפירא, י' נועם) בע"פ 8471/04, שניתן ביום 4.11.04, ולפיו נדחה ערעורו של המבקש על פסק הדין ועל גזר הדין שניתנו בבית משפט השלום בירושלים (השופט י' צור) בת"פ 5444/03. בנוסף, בפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין עד למתן החלטה בבקשה.

המבקש הורשע בבית משפט השלום בירושלים בעבירה של הסעה שלא כדין, הקבועה בסעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – החוק). מהכרעת הדין עולה, כי המבקש נתפס כשהוא מסיע 3 נשים שהיו בבחינת שוהות בלתי חוקיות. בהסתמכו על הראיות שהוצגו בפניו, קבע בית משפט השלום כי המבקש עצם את עיניו בכך שלא ניסה כלל לברר את חוקיות כניסתן ושהייתן בישראל של אותן נשים שהסיע. בית המשפט גזר על המבקש 6 חודשי מאסר, שמתוכם 3 חודשים לריצוי בפועל ו-3 חודשים לריצוי על תנאי, תוך שימת דגש על כך שהוקל עונשו של המבקש בשל נסיבותיו האישיות.

המבקש ערער על פסק הדין ועל גזר הדין בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, תוך שהוא מעלה שתי טענות מרכזיות: הראשונה, עניינה פגמים בגביית הודעתו במשטרה; השנייה - היעדר קשר בין התושבים הזרים למבקש או לרכב בו נהג. לעניין הטענה הראשונה קבע בית המשפט קמא, כי לא נתגלו פגמים בהודעה המשליכים על קבילותה או על משקלה. גם טענתו השנייה של המבקש נדחתה על רקע מכלול הראיות. בית המשפט קמא גם לא מצא להתערב בגזר הדין שהשית בית משפט השלום על המבקש.

לפניי טוען המבקש, כי המשיבה לא הוכיחה כנדרש את היסוד העובדתי שבסעיף 12א(ג)(1) לחוק, וביתר פירוט, כי לא הוכח שהנשים שנתפסו הנן "תושב זר השוהה בישראל שלא כדין", ולא הוכח הקשר בינן ובין המבקש או רכבו. עוד טוען המבקש, כי העונש שהושת עליו הנו חמור ביותר, בהתחשב בנסיבות המקרה ובנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המבקש.

דין הבקשה להידחות.

הכלל הוא, כי רשות ערעור בערכאה שלישית לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית (משפטית או ציבורית), החורגת מגדר עניינו הישיר של המבקש (רע"פ 227/04 מכלוף נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 3757/04 זידאן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 2632/04 ספידי ליין תעשיות נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). יתר-על-כן, טענות כנגד חומרת העונש אינן מצדיקות מתן רשות ערעור שני בגלגול שלישי אלא במקרים נדירים ומיוחדים שכן בדרך כלל טענות אלו אינן מעלות שאלות חוקתיות או משפטיות מיוחדות (רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל

(לא פורסם); רע"פ 8628/04 גבאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

הבקשה הנוכחית אינה מעלה שאלות מהסוג המצדיק מתן רשות ערעור בערכאה שלישית, ואינה נופלת תחת אותם חריגים מיוחדים המצדיקים סטייה מן הכלל האמור. בית המשפט המחוזי שקל את מכלול השיקולים אותם מציג המבקש בפני, הן לעניין הרשעתו והן לעניית חומרת העונש, ואין בבקשה זו שאלה בעלת עניין ציבורי, החורגת מעניינו האישי של המבקש.

הבקשה לרשות ערעור נדחית ועימה נדחית גם הבקשה לעיכוב הביצוע.