רע"פ 3757/04 עומר זידאן נ. מדינת ישראל

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטים י. כהן, ג. (דה ליאו) לוי, ב. ארבל), בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בקרית שמונה (כב' השופט ב. פילס) כן מתבקש עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש.

2.המבקש הורשע בבית משפט השלום על פי הודאתו באי הגשה במועד של עשרה דו"חות מע"מ, וזאת בניגוד להוראות סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ, תשל"ו-1975. בתקופה האמורה היה המבקש מנהלה הפעיל של חברת עומר זידאן בע"מ, חברה קבלנית אשר עיקר עיסוקה בעבודות ביוב, ניקוז, בניה ושיפוצים. עד לשנת 1998 נהנתה החברה מרווחים, אולם בשנים שלאחר מכן נקלעה החברה לקשיים, ובשנת 2001 מונה לה כונס נכסים. בתקופה שבין חודש אוגוסט 1999 לחודש יולי 2001 לא הגישה החברה דוחות מטעמה במועד. החברה והמבקש, בתוקף תפקידו כמנהל פעיל, הורשעו בעבירות כאמור. עד למועד מתן גזר הדין בבית משפט השלום הוגשו (אף כי באיחור) שלושה מן הדו"חות, וסכום המס שלא שולם לרשויות נכון למועד זה עולה על 360,000 ₪.

3.בגזר דינו הדגיש בית משפט השלום את חומרתן של עבירות המס ואת מדיניות הענישה הנוהגת, על פיה יש לתת משקל רב לשיקולי הרתעה, ובהיעדר נסיבות מיוחדות, יש לגזור עונש מאסר בפועל על העבריין. עם זאת, בית המשפט התחשב במכלול נסיבותיו האישיות של המבקש, ובהן גילו, מצבו הבריאותי והכלכלי, עברו הנקי וברושם כי מדובר באדם נורמטיבי דרך כלל אשר צוק העתים הביאו לידי עבירה. הוא גזר על המבקש עונש של 7 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסכום של 25,000 ₪.

4.על גזר דין זה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי. נוכח מצבו הבריאותי של המבקש ועברו הנקי, מצא בית המשפט שלערעור להקל בעונשו אף מעבר למה שהוטל עליו בבית משפט השלום, והעמיד את תקופת מאסרו בפועל על חמישה חודשים בלבד. שאר מרכיבי גזר הדין נותרו בעינם.

5.על פסק דינו של בית המשפט המחוזי פונה המבקש בבקשת רשות ערעור. הוא חוזר על טענותיו שהועלו בפני הערכאות הקודמות ומדגיש את הטענה לפיה הסתבך בבעיות כלכליות מאחר שהמדינה כמזמינת עבודה אצלו לא שלמה לו את תמורת העבודה בזמן ובכך הביאה להדרדרותו ולאי-יכולתו לעמוד בנטל המס. לטענתו, מקום שקשיים כלכליים של משלם מס נגרמים על ידי המדינה ומוסדותיה צריך הדבר להוות שיקול מכריע לקולא בהעמדתו של אדם לדין על מחדלים בתשלום מס. כן טוען המבקש כי כל חובותיו לרשויות המס שולמו בסופו של דבר, אף שבאיחור של מספר חודשים. המשיבה מצידה טוענת כי אין מקום לקבלת הבקשה, הנשענת כל כולה על טיעונים לענין חומרת העונש, משאין עילה להיזקק לה בגלגול שלישי. לטעמה, מדובר בעונש קל ביחס לחומרה היתרה הנילווית לעבירות המס בהן הורשע המבקש, מה גם שבית המשפט המחוזי ראה להקל הקלה נוספת עמו. המשיבה מוסיפה כי מלבד שלושת הדו"חות הראשונים, ובניגוד לטענתו של המבקש, הוא טרם שילם את המס המגיע ממנו בגין יתר הדו"חות, וכי צרף לדו"חות המע"מ, שכביכול שולמו, המחאות בנקאיות ללא כיסוי. באשר לטענה כי חובותיו של המבקש נגרמו כתוצאה ממחדלי תשלום של המדינה תמורת עבודה שביצע המבקש מציינת המשיבה כי בשנות המס הרלבנטיות, עיקר עסקיו של המבקש בוצעו דוקא עם גופים פרטיים, וטענתו כי המדינה ומוסדות ציבוריים לא שלמו לו בזמן עבור עבודות שביצע עבורם לא הוכחה כנדרש.

6.דין הבקשה להידחות. כלל הוא כי רשות ערעור בפני בית משפט זה בגלגול שלישי ניתנת במשורה, וזאת במקרים בהם עומדת להכרעה שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם של הצדדים. כלל זה חל לגבי בקשה להתערב בהכרעת הדין, ועל אחת כמה וכמה כך הוא מקום שהבקשה נוגעת להיקף העונש (ראו לענין זה רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בר"ע 2853/91 פלוני נ' מדינת ישראל ( לא פורסם)).

בבקשה שבפנינו אין יסוד חריג או מיוחד המצדיק בחינתו של גזר הדין בגלגול שלישי על ידי בית משפט זה. בתי המשפט בשתי ערכאות קודמות שקלו והעריכו את מכלול נסיבות הענין, ונתנו משקל לנסיבותיו האישיות של המבקש על כל צדדיהן על רקע אופי העבירות שביצע וחומרתן. בית המשפט המחוזי אף ראה ליחס משקל מיוחד לנסיבות אלה והקל בדינו של המבקש. אין עילה להתערב בכך על דרך בחינה נוספת בערכאה שלישית.

מעבר לנדרש ייאמר כי לגופו של ענין, הקלו בתי המשפט, ובמיוחד בית המשפט המחוזי עם המבקש, חרף חומרתן של העבירות שעבר. למותר לחזור ולהדגיש את חומרתן של העבירות הכלכליות מסוג אלה שנעברו על ידי המבקש, ואת הצורך להעביר מסר ענישה מרתיע לגביהן נוכח תוצאותיהן ההרסניות למשק, לכלכלה, לחברה, ולערך השוויון בעמידה בנטל המס שהוא אבן יסוד במערכת אכיפת חוק תקינה.

הבקשה לרשות ערעור נדחית, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר.