פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו
כבית משפט לערעורים פליליים
רע"פ
1876/05
בפני:
כבוד השופט י' עדיאל
המבקש:
חיים קדמי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בע"פ 71054/04 מיום 16.1.05, שניתן על-ידי כב'
השפוט ח' כבוב
בשם המבקש:
עו"ד דוד גולן
החלטה
המבקש הורשע בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו (השופט יצחק גרטי) בעבירות של נהיגה בקלות ראש ואי ציות לאור אדום ברמזור. על-פי הכרעת הדין, המבקש נכנס לצומת מרומזר מבלי לציית לרמזור שהאיר באור אדום, ופגע ברכב אשר פנה שמאלה בצומת. הפגיעה גרמה לחבלות גוף לבני זוג שנסעו ברכב בו התנגש רכבו של המבקש ולנזק לשני כלי הרכב. בית המשפט לתעבורה דחה את גרסת המבקש, לפיה הוא נכנס לצומת באור ירוק, והתנגש ברכבם של בני-הזוג, אשר ביצע סיבוב פרסה שלא כדין. בית המשפט לתעבורה גזר על המבקש קנס בסך 2,500 ₪, פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 5 חודשים, פסילת רישיון נהיגה על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים, והפעלת עונש פסילת רישיון נהיגה על תנאי למשך חודשיים בחופף.
המבקש ערער על ההרשעה ועל גזר הדין בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. טענתו המרכזית של המבקש הייתה, כי בית המשפט לתעבורה התבסס על גרסתו של הנהג המעורב ועל גרסת אשתו בלבד, תוך דחיית גרסת המבקש, מבלי לתמוך את קביעתו בראיה פוזיטיבית חיצונית. בית המשפט (השופט ח' כבוב) דחה את הערעור בקובעו, כי "הכרעת הדין מבוססת היטב ונסמכת על ראיות שהובאו בפני בית המשפט קמא, בין בעדים שהעידו בפניו ובין במוצגים וראיות שהוגשו לבית המשפט קמא". בית המשפט המחוזי אף לא מצא לנכון להתערב בעונש שהוטל על המבקש. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.
המבקש חוזר ומעלה טענות שהעלה בפני בית המשפט המחוזי. לטענתו, בתי המשפט דלמטה ייחסו משקל רב מדי לעדותם של בני הזוג המעורבים בתאונה. המבקש טוען, בנוסף, לפגמים שנפלו לשיטתו בעדותם של בני הזוג.
דין הבקשה להידחות.
הלכה ידועה היא, כי רשות ערעור בערכאה שלישית לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית (משפטית או ציבורית), החורגת מגדר עניינו הישיר של המבקש (רע"פ 227/04 מכלוף נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 3757/04 זידאן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 2632/04 ספידי ליין תעשיות נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). טענותיו של המבקש באשר להרשעתו אינן חורגות מגדרן של הנסיבות הספציפיות הנוגעות לאירוע נשוא האישום, והן אינן מציגות שאלה בעלת עניין ציבורי אשר מצדיקה סטייה מן הכלל האמור. הערכאה הדיונית רשאית לתת לראיות שהוצגו בפניה משקל, על-פי התרשמותה, ולא מצאתי כי נפל בהחלטות הערכאות קמא פגם המצדיק הבאתו של עניין זה לדיון בפני ערכאה שיפוטית שלישית.
הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, י"ח אדר א תשס"ה (27.2.2005).
ש ו פ
ט