רע"פ 3812/05 מחאמיד מוחמד עווד נ. מדינת ישראל

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 1612/04, שניתן ביום 31.3.05 (השופטים: מ' נאמן, ר' ג'רג'ורה, ר' שפירא), בו התקבל ערעור המשיבה על פסק דינו של בית המשפט השלום בחדרה בת"פ 1582/04 (השופטת פ' ארגמן) מיום 8.9.04.

2.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום והוא הורשע, על פי הודייתו, בעבירה של העסקה שלא כדין, בניגוד לסעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל). מכתב האישום עולה כי המבקש העסיק באטליז שבבעלותו, תושב האיזור אשר אינו רשאי לעבוד בישראל לפי חוק הכניסה לישראל.

3.

בית משפט השלום קבע כי באופן חריג, אין הוא משית על המבקש מאסר לריצוי בפועל וזאת משום עברו הנקי של המבקש והעובדה כי העבירה בוצעה בתחילת שנת 2003. בית משפט השלום גזר על המבקש מאסר על תנאי למשך 18 חודשים, תשלום קנס בסך של 2,500 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתו וכן התחייבות כספית להימנע מלעבור עבירה דומה.

4.

כנגד גזר דינו של בית משפט השלום הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי וטענה כי בהתאם להלכה הפסוקה יש לגזור על המבקש עונש מאסר לריצוי בפועל. המבקש טען בפני בית המשפט המחוזי כי יש בערעור המשיבה משום אכיפה סלקטיבית שכן המשיבה לא הגישה ערעורים על פסקי דין אחדים בהם לא הושת עונש מאסר לריצוי בפועל. בית המשפט המחוזי קיבל, ברוב דעות, את ערעור המשיבה והשית על המבקש שלושה חודשי מאסר לריצוי בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס כספי והתחייבות להימנע מלעבור עבירה. השופט ר' ג'רגו'רה קבע בדעת מיעוט, כי יש לדחות את הערעור. לדעתו, העובדה כי המשיבה לא ערערה על מספר פסקי דין בהם לא נפסק עונש מאסר לריצוי בפועל בעבירות דומות, מונעת ממנה לערער על פסק הדין במקרה זה. השופט ג'רג'ורה הוסיף וציין בהרחבה כי לאור הרגיעה הביטחונית יש מקום לחרוג ממדיניות הענישה בעבירות אלו.

5.

בבקשת רשות הערעור שבפני טוען המבקש, כי טעה בית המשפט המחוזי בקבלו את הערעור. לטענתו, יש לאמץ את עמדת המיעוט ולקבוע כי לאור הרגיעה הביטחונית היחסית, יש מקום להקל במדיניות הענישה בעבירות על חוק הכניסה לישראל. המבקש הוסיף וטען גם בפני להפליה בדרך של אכיפה סלקטיבית וכן טען כי קיימות בעניינו נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מרף הענישה.

6.

המשיבה טוענת כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי תואם את ההלכה שנפסקה ברע"פ 5198/01 ח'טיב נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(1) 769, (להלן – הלכת ח'טיב ). המשיבה מדגישה שגם היא סבורה כי עם שינוי הנסיבות ניתן לשנות את מדיניות הענישה, אולם, לטענתה, ברגיעה היחסית השוררת עתה אין כדי לשנות את מדיניות הענישה וזאת משני טעמים. ראשית, טוענת המשיבה, כל העת מתבצעים ניסיונות חדירה לישראל. שנית, הוראת השעה הקובעת עונש מאסר לעבירה לפי סעיף 12(א) לחוק הכניסה לישראל טרם בוטלה ומשכך נראה כי המחוקק אינו סבור כי הגיעה השעה להקל בענישה. באשר לטענות המשיב לאכיפה סלקטיבית, טוענת המשיבה כי האכיפה איננה סלקטיבית והיא מגישה ערעורים רבים על החלטות הסותרות את הלכת ח'טיב . כמו כן, טוענת המשיבה כי בעניינו לא קיימות נסיבות מיוחדות לקולא.

7.

דין הבקשה להידחות.

8.

הכלל הוא, כי בית משפט זה לא ייתן רשות ערעור בפניו, כערכאה שלישית, אלא רק במקרים חריגים בהם נמצאה שאלה בעלת חשיבות כללית (משפטית או ציבורית), החורגת מגדר עניינו הישיר של המבקש (ראו: רע"פ 227/04 מכלוף נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 3757/04 זידאן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); וכן רע"פ 2632/04 ספידי ליין תעשיות נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)).

שאלה מסוג זה אינה מתעוררת במקרה שלפנינו. בהלכת ח'טיב נקבע:

"אם לא עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו - ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו - עונש מאסר לריצוי בפועל, בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות. אשר לאורך תקופת המאסר, חלקי עם המחמירים, כאמור לעיל" ( שם , בעמ' 775).

בית משפט זה הבהיר פעמים רבות כי הלכת ח'טיב עומדת בעינה ובעניין זה נקבע כי בקשות רשות ערעור בנוגע להלכת ח'טיב אינן מצדיקות רשות ערעור בערכאה שלישית (ראה לאחרונה: רע"פ 4337/05 סואעד נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 876/05 בכרי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 4049/05 קעדאן נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 2392/05 סאמר סלימאן נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 3661/05 שטרית נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 2631/05 חוסאם נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 10730/04 אדויאת נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). אך לאחרונה נקבע ברע"פ 4337/05 הנ"ל מפי המישנה לנשיא מ' חשין:

"גזר הדין של בית-המשפט המחוזי תואם את רף הענישה שהיתווה בית-משפט זה בעבירות על חוק הכניסה לישראל, ולצערנו נראה כי טרם בשלה העת לשינוי מדיניות זו המשרתת מטרה חשובה של בטחון הציבור"

לאור האמור, אני סבור כי השאלה אותה מציג המבקש איננה שאלה, הראויה לדיון בגלגול שלישי.

9.

יתר טענותיו של המבקש אינן מצדיקות אף הן דיון בגלגול שלישי.

10.

הבקשה לרשות ערעור נדחית. המבקש יתייצב לשם ריצוי מאסרו במזכירות הפלילית של בית משפט השלום בחדרה, ביום ראשון יט' בסיון תשס"ה, 26.6.05, לא יאוחר מהשעה 11:00

בבוקר.