פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4337/05
בפני:
כבוד המישנה לנשיא מ' חשין
המבקש:
דאוד סואעד
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על גזר-דינו של
בית-המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 1703/04 שניתן ביום 7.4.05 על-ידי כב' הנשיא
מ' לינדנשטראוס והשופטים י' גריל וי' כהן
החלטה
המבקש הורשע בבית-משפט השלום בעכו (מפי כב' השופטת ר' יצחקי), על-פי הודאתו, בעבירה של העסקה שלא כדין, לפי סעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל (תשי"ב-1952). כאמור בכתב-האישום, ביום 18.9.03 העסיק המבקש שלא כדין שלושה תושבי אזור ג'נין מבלי שהיו ברשותם היתרי שהייה בישראל, ומבלי שבדק כי ברשותם היתרים כאלה. בהסתמכו על הילכת ח'טיב
(רע"פ 5198/01 טלעת ח'טיב נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(1) 769) קבע בית-המשפט כי "על נסיבותיו האישיות של הנאשם לסגת מפני חומרת העבירה ועל בית המשפט להעדיף את אינטרס הציבור...". אשר על כן, גזר בית-משפט השלום על המבקש שלושה חודשי מאסר בפועל, ששה חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים, קנס בסך 6,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתם.
על גזר-דין זה ערער המבקש לפני בית-המשפט המחוזי בחיפה וטען, כי בשים לב לנסיבותיו האישיות - בהן: היותו בן 43 ללא עבר פלילי והיותה של אשתו בשלבי הריון מתקדמים של ילדם השלישי - נופל עניינו בגדר החריגים של הילכת ח'טיב . עוד טען המבקש כי נוכח הודאתו המיידית, חרטתו הכנה והמלצת שירות המיבחן בעניינו, יש להסתפק בעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. בית-המשפט המחוזי החליט להקל בעונשו של המבקש והעמיד את עונש המאסר על חודשיים ימים. יתר חלקי גזר-הדין נשארו בעינם. בנימוקיו להקלה בעונש ציין בית המשפט המחוזי:
נציין, כי בתסקיר שירות המבחן ... וכן בנסיבות המיוחדות שהועלו בפנינו על ידי הסניגור ... יש אכן מקום להתחשב במידה מסוימת בבקשתו של הסניגור, ולא למצות את כל תקופת המאסר שהטילה הערכאה הראשונה. אין אנו רואים במקרה זה תקדים, אלא ביטוי למצב מיוחד במינו ... המצדיק הקלה מסוימת, ונדגיש את המילה מסוימת, בעונשו של המערער.
על גזר-דין זה מוגשת הבקשה שלפניי. בא-כוח המבקש חוזר על טענות שטען לפני בית המשפט המחוזי, בהוסיפו כי נוכח הרגיעה המסתמנת במצב הביטחוני ראוי כי הילכת ח'טיב תיבחן מחדש.
דינה של הבקשה דחייה ולו מן הטעם שטענות כנגד חומרת העונש או קולתו אינן מקימות עילה לקיום דיון בגלגול שלישי אלא במקרים נדירים ומיוחדים, ועניינו של המבקש אינו בא בגידרי מקרים אלה. ראו: רע"פ 1751/04 עדנאן חוסני עזאם נ' מדינת ישראל (לא פורסם).
גם לגופו של עניין, אינני סבור כי העונש שנגזר על המבקש מחמיר עימו ביתר. גזר-הדין של בית-המשפט המחוזי תואם את רף הענישה שהיתווה בית-משפט זה בעבירות על חוק הכניסה לישראל, ולצערנו נראה כי טרם בשלה העת לשינוי מדיניות ענישה זו המשרתת מטרה חשובה של ביטחון הציבור. כפי שנאמר בעניין דומה: "משגברו אילוצי הביטחון בימינו-אנו, מאפילים אלה על הנסיבות האישיות ומחייבים הם אותנו להקפיד ביתר-שאת עם העוברים על הוראות חוק הכניסה לישראל" (בש"פ 8303/03 פקיה אסמעיל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).
הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו, כאמור בגזר-דינו של בית המשפט המחוזי, ביום 8.5.05 בשעה 8:00 במשטרת שפרעם. הערבויות שניתנו יעמדו בתוקפן עד להתייצבותו של המבקש לריצוי עונשו כאמור.
היום, כ"ז בניסן תשס"ה (6.5.2005)
המישנה לנשיא
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
05043370_G01.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il