פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
8303/03
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
העורר:
פקיה אסמעיל
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בתיק
ב"ש 4880/03 מיום 9.9.03 שניתנה על-ידי כב' השופט מ' רביד
תאריך הישיבה: כ' באלול
תשס"ג (17.9.03)
השם העורר: עו"ד אלי
כץ
בשם המשיבה: עו"ד רחל
מטר
החלטה
העורר עומד לדין לפני בית-משפט השלום בירושלים בשלושה אישומים של הסעת תושבים זרים השוהים בישראל שלא כדין, עבירה כהגדרתה בסעיף 12א (ג) (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. כדברו של כתב האישום, בשלושה מקרים שונים, בימים 3.4.03, 1.7.03 ו-2.9.03, הסיע העורר בריכבו תושבי האיזור בלא שטרח לברר כי מחזיקים הם באישורים לשהות בישראל. עם הגשת כתב האישום סירב בית-משפט השלום לבקשת התביעה לעצור את העורר עד תום ההליכים, אך בית-המשפט המחוזי קיבל את ערר המדינה והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. על החלטה זו האחרונה הערר שלפני.
אין צורך להרחיב דיבור על הסיכון הרב הנילווה בימינו להסעתם של תושבי שטחים אל תוככי מדינת ישראל. בימים כתיקנם - והיו ימים כאלה לפני שנים מספר - היה מעשה כמעשהו של העורר מעשה שניתן היה לעבור עליו לסדר היום גם אם לעונשו בעונש קל. לא כן הוא המצב בימינו אלה, ימים של דם ואש. ענייננו בחיי אדם, לא פחות, ומכאן החומרה הייתרה שיש לראות בה מעשה כמעשהו של העורר. אכן, לא בכדי תיקן המחוקק את חוק הכניסה לישראל, בהוסיפו לו את הוראת סעיף 12א (הוראת חוק שעניינה הוא "הלנה, העסקה והסעה שלא כדין"), והדברים מדברים בעדם. אין ספק שהעורר היה ער למסוכנות הרבה הנילווית למעשהו - שמא יסתנן מחבל אל בין נוסעים תמימים המבקשים להגיע לעבודתם או לחזור מעבודתם - ומכאן שמעשים כמעשי העורר מעשים הם המעידים על מסוכנותו שלו-עצמו, בייחוד שחוזר הוא על מעשיו שוב ושוב.
אם אין די בכל אלה, הנה למרות שנעצר והובא לפני בית-משפט בגין העבירות שבאישומים 2 ו-3 בכתב האישום, ואף הפקיד ערבות של 10,000 ש"ח לשיחרורו ממעצר, חזר העורר על מעשהו (לכאורה) ביום 2.9.03, הוא נושא אישום 1. העורר חוזר אפוא לסורו, ואין עוצר בעדו. ניתן להאמין לעורר כי עושה הוא לפרנסתו ולפרנסת בני משפחתו, אך ביודענו כי חיי אדם הם הנתונים בכף, נתקשה לסמוך עוד עליו.
טוען בא-כוח העורר כי ניתן יהיה לעצור את העורר במירוצו על דרך שלילת רשיונו לתקופה ובה-בעת להטיל עליו ערבות כספית כבדה. הצעות אלו, גם אם טובות הן במקרים אחרים, לא כן בעניינו של העורר. משהוכיח העורר עצמו כאדם שהמעצורים הפנימיים שבו מעצורים חלשים הם, שוב אין ניתן לסמוך עליו.
הערר נדחה.
היום, כ' באלול תשס"ג (17.9.2003).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
03083030_G01.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il