רע"פ 2430/05 יוסף עומר נ. מדינת ישראל

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בע"פ 1032/05 שניתן ביום 22.2.03 (השופטים י' כהן, ג' (דב-ליאו) לוי ו-ד' מויאל), בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בנצרת בת.ד 10789/02 (השופט ח' סבאג).

2.

המבקש הורשע על-פי הודייתו בנהיגה בקלות ראש וברשלנות, אי מתן זכות קדימה להולך רגל על מעבר חציה, הפקרה לאחר פגיעה, נהיגה ללא רישיון רכב תקף, נהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה והתנהגות הגורמת נזק, עבירות לפי פקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961, תקנות התעבורה תשכ"א-1961, ופקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970 .

3.

מכתב האישום עולה, כי ביום 31.8.02 בשעה 22:20, נהג הנאשם ברכבו ובמהלך הנהיגה, לא נתן זכות קדימה להולכת רגל אשר חצתה את הכביש ופגע בה בעודה על מעבר החצייה. המבקש, אף שידע שפגע בהולכת רגל, לא עצר לסייע בידה, אלא המשיך בנסיעתו ונס מהמקום וזאת מבלי להזעיק שירותי הצלה ומבלי למסור את פרטיו האישיים. יצוין, כי לגרסת המבקש, הוא עצר בצד הדרך, אך משראה כי מספר אנשים ניגשו למקום התאונה, המשיך בדרכו, תוך שהוא קורא "לא קרה כלום" ומתחיל במנוסה. כתוצאה מהפגיעה נזקקה הנפגעת לטיפול רפואי, אך פגיעתה היתה קלה והיא שוחררה לביתה בו ביום. בנוסף, המבקש הורשע בכך כי נהג ברכב ללא רישיון נהיגה תקף וללא תעודת ביטוח תקפה.

4.

מייד לאחר מתן הכרעת הדין לפיה הורשע המבקש בהתאם להודייתו, ביקש בא כוחו של המבקש לדחות את הדיון לעונש ולקבל חוות דעת מטעמו של הממונה על עבודות השירות, בטרם הטיעונים לעונש. בהסכמת המשיבה, בית המשפט דחה את הדיון בטיעונים לעונש והורה על קבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות באשר ליכולתו של המבקש לרצות עונש מאסר בעבודות שירות. הממונה הגיש לבית המשפט חוות דעת לפיה המבקש אינו כשיר לביצוע עבודות שירות. אולם, בהתאם לבקשת בא כוח המבקש, בית המשפט הורה לממונה להגיש חוות דעת נוספת לאחר שהמבקש ימציא מסמכים רפואיים נוספים לפיהם המבקש כשיר לבצע עבודות שירות. בהתאם לכך, הוגשה חוות דעת שנייה מטעם הממונה ובה נאמר כי המבקש כשיר לביצוע עבודות שירות במגבלות וללא מאמץ פיסי.

5.

ביום 17.01.05 התקיים דיון בו טענו הצדדים לעונש. המשיבה ביקשה לגזור על המבקש בין היתר, עונש מאסר בפועל שלא ירוצה בעבודות שירות. המבקש מצדו, מיקד את כל טיעוניו בכך שנסיבות העבירה ונסיבותיו האישיות מצדיקים כי עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, בית המשפט לתעבורה השית על המבקש עונש מאסר לריצוי בפועל בן שמונה חודשים וכן פסל את המבקש מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שלוש שנים.

6.

המבקש ערער בפני בית המשפט המחוזי על חומרת העונש. בערעורו, חזר המבקש על טענותיו כי נסיבות העבירה ונסיבותיו האישיות מצדיקים עונש קל יותר. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו בציינו כי מדובר בעבירות חמורות ביותר וכי למערער עבר מכביד בעבירות תעבורה, חלקן עבירות חמורות.

7.

בבקשת רשות הערעור שבפני טוען המבקש כי טעה בית המשפט לתעבורה וכמוהו בית המשפט המחוזי בכך שחרף ההחלטה לבקש חוות דעת מטעם הממונה לא קבעו כי עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות. המבקש אינו חולק על כך כי בית המשפט מוסמך היה להשית עליו עונש מאסר לריצוי בפועל, אולם, טוען כי במסגרת שיקול הדעת הנתון לו, היה על בית המשפט קמא להימנע מכך. המבקש טוען כי בהזמנת חוות הדעת הביע בית המשפט עמדת "אל-חזור" לפיה נסיבות המקרה אינם מחייבים מאסר לריצוי בפועל ועמדה זו, נטעה בלבו תקווה כי עונשו ירוצה בעבודות שירות. לטענת המבקש, שיקול הדעת הנתון לבית המשפט בנסיבות אלו, הנו סוגיה משפטית הראויה לדיון בערכאה שלישית.

8.

דין הבקשה להידחות.

9.

הכלל הוא, כי בית משפט זה לא ייתן רשות ערעור בפניו, כערכאה שלישית, אלא במקרים חריגים בהם נמצאה שאלה בעלת חשיבות כללית (משפטית או ציבורית), החורגת מגדר עניינו הישיר של המבקש (ראו: רע"פ 227/04 מכלוף נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 3757/04 זידאן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); וכן רע"פ 2632/04 ספידי ליין תעשיות נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)).

10.

בבקשה שלפני לא מצאתי טעם כזה. טענותיו של המבקש באשר לעונשו מתמקדות בנסיבות הספציפיות הנוגעות למקרה נשוא הדיון, והן אינן מעלות שאלות בעלות עניין ציבורי כללי המצדיקות לסטות מן הכלל האמור.

11.

בע"פ 6689/96 עבד ווזווז נ' מדינת ישראל , פ"ד נ(4) 413, נקבע כי מקום בו בית משפט מבקש לקבל חוות דעתו של הממונה על עבודת שירות קודם גזירת הדין, ראוי כי יינתן ביטוי לכך שהזמנת חוות הדעת של הממונה אין בה כדי לחוות דעה באשר לגזר-הדין שיוטל על הנאשם. יחד עם זאת, צוין כי מדובר בכלל של נוהג נכון וכי "אם לא ילך שופט בדרך זו שהתווינו, לא יהיה בדבר כדי לפגום בגזר-דין מאסר ללא עבודת שירות שיראה לנכון להטיל על נאשם - לאחר קבלת חוות דעת חיובית של הממונה על עבודת השירות" ( שם , בעמ' 415).

12.

מכאן, כי גם במקום בו לא הובהר לנאשם כי אין בהזמנת חוות הדעת משום נקיטת עמדה עונשית, יש בידי בית המשפט שיקול דעת רחב לגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל. לעניין זה, הכלל הוא כי חומרת העונש כשלעצמה, במקרים בהם לא קיימות נסיבות חריגות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה, אינה מצדיקה דיון בגלגול שלישי (ראו: רע"פ 3590/04 דני (אדוארד) נטף נ' מדינת ישראל (לא פורסם); וכן רע"פ 8571/02 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)).

גם העובדה שבית המשפט אינו מציין במפורש כי הזמנת חוות הדעת מטעם הממונה על עבודות השירות אינה מחייבת אותו בגזירת הדין, אינה מקימה עילה להתערבות בגזר הדין ואינה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (רע"פ 3379/97 פלנסיה

שמואל נ' מדינת ישראל (לא פורסם).

13.

לא זו אף זו, המבקש כלל לא טען במסגרת הטיעונים לעונש בפני בית המשפט לתעבורה כי בהזמנת חוות הדעת הביע בית המשפט עמדת "אל-חזור" לפיה נסיבות המקרה אינן מחייבים הטלת עונש מאסר לריצוי בפועל וכי עמדה זו, נטעה בלבו תקווה כי עונשו ירוצה בעבודות שירות. גם בהודעת הערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי אין זכר לטענה זו, אשר נטענה לראשונה בבקשת רשות הערעור. גם מטעם זה אין מקום למתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ראה: רע"פ 4827/95 ה.ג. פולק בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 97, 112).

14.

התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית. המבקש יתייצב במזכירות הפלילית של בית משפט השלום בנצרת לשם ריצוי מאסרו, ביום ראשון ה- 10.4.05, לא יאוחר מהשעה 11:00

בבוקר.