פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
11003/05
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
יוסף ברוך
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום
13.11.05, בתיק ע"פ 70882/05, שניתן על ידי כבוד השופטת נ' אהד
בשם המבקש: עו"ד דוד
גולן
החלטה
בית-משפט השלום לתעבורה בתל-אביב הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה בקלות ראש, עבירות לפי סעיפים 62(2), 62(3) ו-39א לפקודת התעבורה. יצוין, כי בדיקת-דם שנערכה למבקש העלתה כי ריכוז האלכוהול בדמו עלה על המידה הקבועה בסעיף 169א לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, ועמד על 106 מ"ג אלכוהול לכל 100 מ"ל של דם. בעקבות ההרשעה גזר בית המשפט למבקש את אלה: קנס בסך 2000 ש"ח; פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים; פסילה על תנאי למשך 6 חודשים; 7 חודשי מאסר על תנאי; וכן הופעל עונש פסילה על תנאי, מחציתו במצטבר.
ערעור כנגד חומרת העונש שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי – נדחה. בית-המשפט הדגיש כי בעת מתן גזר הדין כבר נזקפו לחובת המבקש לא פחות מאשר 19 עבירות, ובנסיבות אלה, כך קבע, עונש הפסילה שהוטל עליו – שהוא העונש המתחייב מפקודת התעבורה – אינו מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.
עתה עותר המבקש לקבלתה של רשות ערעור, הואיל ולהשקפתו שגה בית-משפט קמא כאשר לא עשה שימוש בסמכותו לחרוג לקולא מעונש החובה הקבוע בסעיף 39א לפקודת התעבורה.
דין הבקשה להדחות. שאלת העונש הראוי למבקש נדונה בפני שתי ערכאות, ובכך די. יתרה מכך, ריכוז האלכוהול שנמצא בדמו עלה פי שניים על הכמות המותרת, ואם תוסיף לכך את עברו התעברותי, שוב אין ספק כי העונש שנגזר לו הנו עונש ראוי.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ט בחשוון תשס"ו
(1.12.2005).
ש
ו פ ט