רע"פ 11007/03 רועי קל נ. התובע הצבאי הראשי

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית דין הצבאי לערעורים (אלוף י' בר, אל"ם מ' לינדנשטראוס ואל"ם ש' יניב) בע/112/03 בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית דין הצבאי המחוזי במחוז שיפוט מז"י.

1.רועי קל (להלן המבקש) נהג ברכב נוסעים צבאי מכיוון באר שבע לכיוון ניצנה. בשעת הנסיעה, במהלך "עקומה שמאלה", סטה המבקש לשול הימני, ולאחר מכן פנה בחדות שמאלה ועלה על הכביש. המבקש חצה עם הרכב את הנתיב הנגדי בכביש והתנגש ברכב נוסעים אזרחי. כתוצאה מהתאונה, נהרגו שני אנשים ונפצע אדם נוסף. כמו כן, המבקש נפצע בעצמו.

2.המבקש הורשע בבית הדין הצבאי המחוזי בעבירה של גרם מוות ברשלנות. בטרם נגזר דינו של המבקש, הוא הופנה לרמ"ד שיקום לשם עריכת בדיקה בדבר התאמתו לריצוי עונש של מאסר בדרך של עבודות צבאיות. אולם, בית דין הצבאי המחוזי לא קבל את ההמלצה והחליט להשית על המבקש מאסר בפועל. ניתן דגש רב לחומרת העבירה ולתוצאותיה הקטלניות. יחד עם זאת, נלקחו בחשבון נסיבותיו האישיות וכן העובדה כי למבקש אין עבר פלילי מכביד. על כן, הושת על המבקש עונש של ששה חודשי מאסר בפועל וששה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים. כמו כן, רשיונו של המבקש נפסל למשך תקופה של חמש שנים, ונקבע כי "הפסילה שהוטלה תחל מהיום וביה"ד [כך במקור] איננו מורה על תחילת מניין הפסילה מהיום שבו הוטלה על המבקש הפסילה המנהלית". בנוסף, הורד המבקש לדרגת טוראי.

3.המבקש ערער לבית דין הצבאי לערעורים (אלוף י' בר, אל"ם מ' לינדנשטראוס ואל"ם ש' יניב) על ההרשעה ועל חומרת העונש. בין היתר, טען המבקש כי הפנייתו לרמ"ד שיקום עוררה בו ציפיה כי לא יוטל עליו מאסר בפועל. עוד העלה המבקש טענות לעניין משך פסילת רשיונו. טענות המבקש נדחו.

4.המבקש הגיש בקשה למתן רשות ערעור. הבקשה מתייחסת לחומרת העונש בלבד. המבקש חוזר על טענותיו בפני בית הדין הצבאי לערעורים, ומוסיף כי יש לראות במקרה שלו חריג המצדיק מתן רשות להגשת ערעור נוסף על בסיס פגיעה בתחושות הצדק. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות. ככלל, אין חומרת העונש מהווה עילה המצדיקה מתן רשות ערעור לערכאה שלישית, אלא במקרים חריגים (ראו רע"פ 4732/02 ענת סורפין (לביא) נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). במקרה שלפנינו, מלין המבקש על חומרת העונש ועליה בלבד. בית דין הצבאי לערעורים דן בכל אחת מטענות המבקש והתייחס לכל אחד מרכיבי העונש. הוא שקל בכובד ראש את הנסיבות לקולא ואת הנסיבות לחומרה. לא מצאתי יסוד להתערבות בפסק דינו של בית דין הצבאי לערעורים. הבקשה אינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות משפט כללית (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123), ואף אינה מקימה יסוד לחשש כי נגרם עיוות דין.

הבקשה נדחית. ממילא, ההחלטה המעכבת את ביצוע העונש מבוטלת. המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום א', 25.1.2004, עד השעה 12:00, כמפורט בהחלטת בית הדין הצבאי לערעורים.