פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
11151/05 - א'
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
מוחמד אברהים אג'באריה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 8.11.05,
בתיק ע"פ 1307/05, שניתן על ידי כבוד השופטים: י' כהן, ה' ח'טיב, א' הלמן
ובקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין
תגובת המשיבה מיום 26.12.05
בשם המבקש: עו"ד עאדל
בויראת
בשם המשיבה: עו"ד תמר
פרוש
החלטה
1.בכתב-אישום שהוגש לבית-משפט השלום בטבריה יוחס למבקש ביצוען של עבירות שימוש ברכב ללא רשות, גניבה ופירוק מרכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו (עבירות לפי סעיפים 413ג, 413ד(ג) ו-274 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בהתאמה). המבקש הורשע, על-פי הודאתו, ודינו נגזר לעשרים חודשי מאסר – מהם עשרה לריצוי בפועל וקנס בסך 10,000 ש"ח. כן חויב המבקש לשלם למתלוננת פיצויים בסך 20,000 ש"ח. ערעור שהגיש המבקש על חומרת עונשו לבית-המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטים י' כהן, ה' ח'טיב, א' הלמן) התקבל, ונקבע כי "לפנים משורת הדין... ולאור גילו של המערער והעובדה שאין לו הרשעות קודמות... [ו]גם לאור חלקו בביצוע העבירה", עונש המאסר בפועל בו ישא יועמד על שבעה חודשים.
2.הבקשה שבפני נסבה על חומרת העונש. לטענת המבקש, המיוצג בגדרי בקשה זו בידי עורך-דין אחר מזה שייצגו בפני הערכאות קמא, עונשו חמור הוא יתר על המידה, ויש לשנות ממנו. לגרסתו, הודייתו בעובדות המפלילות שיוחסו לו ניתנה מפי עורך-דינו הקודם שלא על דעתו, ומבלי שהועמד כדבעי על משמעותה, וכי "בא כוחו הקודם ניהל את התיק... מבלי שייתן כל חשיבות לזכויותיו... להבין את משמעות ההליכים הפליליים המתנהלים כנגדו בבית המשפט". כן נטען כי אין בגזר-הדין כדי לשקף את תרומתו השולית של המבקש לביצוע העבירה בהשוואה לחלקו של חברו בביצועה, את נסיבותיו האישיות, את חרטתו הכנה ואת המלצותיו של שירות המבחן; כי נפלו טעויות בתיאור המעשה בחלקו העובדתי של כתב-האישום, דבר אשר השפיע על הערכאה הדיונית בגזירת העונש וכי אין זה מוצדק לחייב את המבקש בתשלום פיצויים למתלוננת, באשר לא נגרם לה כל נזק פיזי או נפשי מידיו-הוא.
המשיבה מתנגדת לבקשה, בטענה שעניינו של המבקש אינו מגלה שאלה כללית המצדיקה מתן רשות לערעור שני.
3.דין הבקשה להידחות. טענותיו של המבקש באשר לכשל בייצוג כלליות הן, ואף אינן מיוסדות בתצהיר או ראיות אחרות (ראו רע"פ 1786/03 ואזנה נ' מדינת ישראל , לא פורסם; מ"ח 3546/05 נימני נ' מדינת ישראל ,
טרם פורסם ), ואילו עיון בפרוטוקול הדיון שהתנהל בערכאה הדיונית מלמד, כי מרבית הטענות אותן שוטח בא-כוחו הנוכחי של המבקש בגדרי בקשה זו נשמעו – ובאריכות – מפיו של סנגורו הקודם (ע' 28 לפרוטוקול). אף הטעות שנפלה בכתב האישום באה על תיקונה במהלך הדיון, ואינה מגלה, לפיכך, חשש כי נגרם עיוות-דין כלשהו למבקש.
יתר טענותיו של המבקש – המסבות עצמן על חומרתו הנטענת של העונש ועל חיובו בתשלום פיצויים למתלוננת – אינן מגלות עילה למתן רשות ערעור, על-פי הכללים הנקוטים בידנו בסוגיה זו.
נוכח כל האמור, הבקשה נדחית.
המבקש יתייצב לשאת בעונשו ביום כ"ב בטבת תשס"ו (22.1.2006), במזכירות בית-המשפט המחוזי בנצרת, עד לשעה 11:00.
ניתנה היום, ח' בטבת תשס"ו
(8.1.2006).
ש ו פ ט