רע"פ 1172/08 עדנאן אל קורען נ. מדינת ישראל

1.ג'מאל בן עלי שראיעה (להלן: ג'מאל) נהג בחודש ספטמבר 2006 ברכב מנועי בלוד, והיה מעורב בתאונה בה נגרם מותו של הולך רגל. בכתב אישום שהוגש נגדו לבית משפט השלום נטען, כי לאחר התאונה הגיע ג'מאל עם רכבו למוסך ברמלה, ולבקשתו פורק הרכב לחלקיו. ועוד נטען, כי ג'מאל קשר עם המבקש, עדנאן אלקרעאן, למסור בחקירה הודעות כוזבות לפיהן היה זה המבקש אשר נהג ברכב בעת התאונה הקטלנית, וכך הם עשו. בגין מעורבותו בפרשה האמורה, ולאחר שהודה בעובדות שיוחסו לו, הורשע המבקש בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בעקבות כך הוא נדון לשמונה חודשי מאסר, שבעה חודשים מאסר על-תנאי, קנס בסך 5,000 ש"ח והוא נפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך שנתיים. ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי מרכז, נדחה, לאחר שנקבע כי העונש הולם את חומרת המעשים.

2.בבקשה שבפני עותר המבקש להביא את עניינו בפני ערכאת ערעור שנייה. לטענתו, לא היה מקום לשלוח אותו לבית-האסורים, וראוי היה להסתפק במאסר על תנאי. עוד נטען, כי העונש שהושת על המבקש חורג מרמת הענישה הנוהגת.

3.כידוע, יוחדה הרשות לערער לליבונן של שאלות עקרוניות להן עשויה להיות השלכה על ציבור גדול של מתדיינים. ועוד נקבע, כי חומרת העונש, כשלעצמה, אין בה כדי להקים עילה לקיומו של דיון בפני ערכאה שלישית (רע"פ 7340/07 נסטרוב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 6.9.07)). אכן, לאותן הלכות נקבעו חריגים, אולם מצאתי כי עניינו של המבקש נמנה עליהם. אדרבא, הוא חטא בעבירה שהשלכותיה עלולות להיות לעתים מרחיקות לכת, ואין בעונש שהושת עליו דבר המחייב ליבון בפני ערכאה שלישית.

אי-לכך, הבקשה נדחית.