פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"פ
1188/98
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקש
:
רוני
בן אליעזר
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק
דינו של בית המשפט
המחוזי
בנצרת מיום 22.12.97, בע"פ 615/97,
שניתן
על ידי כבוד סגן הנשיא ע' ר' זועבי
בשם
המבקש: עו"ד שמחה ניר
בשם
המשיבה: עו"ד אתי כהנא
החלטה
1.המבקש נשפט בבית משפט השלום בצפת בגין עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת בניגוד לתקנה 54 (א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961. ביום הדיון לא התייצב המבקש או מי מטעמו. ומשכך ראה אותו בית המשפט כמי שהודה בעובדות הנטענות בכתב האישום, הרשיעו וגזר עליו עונש של תשלום קנס.
2.המבקש ערער לבית המשפט המחוזי בנצרת והעלה טענות שונות. הטענה הרלבנטית לענייננו היא כי העובדות המופיעות בכתב האישום אינן מהוות עבירה, שכן לא מפורטת המהירות בה נהג המבקש. בכתב האישום, לאחר פירוט סוג הרכב, מקום ביצוע העבירה ומועדה, נרשם כך:
"נהגת ברכב הנ"ל במהירות העולה על המהירות המותרת על פי החוק כפי שפורט בהודעת תשלום הקנס שנמסרה לך כדין."
3.בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. בנימוקיו ציין בית המשפט כי אומנם יש לפרט בכתב האישום את כל העובדות המהוות את העבירה, אך משנמסרה למבקש הודעת תשלום הקנס בה מפורטת המהירות המדויקת בה נהג, די היה להפנות בכתב האישום להודעה זו מבלי לשוב ולפרט את המהירות.
4.בבקשת רשות הערעור חוזר המבקש על הטענה כי אין די בהפניה אל הודעת הקנס וכי כתב האישום לא מגלה עובדות המהוות עבירה. טענה זו אינה מעוררת שאלה חשובה שיש בה עניין ציבורי או עקרוני המצדיק את בחינתה על-ידי ערכאה משפטית שלישית (ראו בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123). מבלי להיכנס לגוף השאלה אם די בעובדות שפורטו בכתב האישום בכדי להרשיע את המבקש, אציין כי לא מדובר כאן במצב בו כתב האישום מייחס לנאשם עבירה באופן סתמי מבלי לציין דבר לגבי הנסיבות והעובדות. השאלה כאן היא שאלה של מידת הפירוט הנדרש לשם הרשעת נאשם שאינו מתייצב לדיון. ולגבי שאלה זו כבר נפסק כי אין היא מצדיקה מתן רשות ערעור בערכאה שלישית (רע"פ 2708/97 ברק מנדל נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). לפיכך הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ז באדר התשנ"ח
(15.3.98).
ה
נ ש י א
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98011880.
A02
/דז/