בבית המשפט העליון
רע"פ 119/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
מאיר מלכה
נ
ג
ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 9.12.02 בע"פ 70440/02, שניתן על-ידי סגן-הנשיא י' גרוס והשופטות א' קובו ומ' רובינשטיין
בשם המבקש:
עו"ד משה בלטר
בשם המשיבה:
עו"ד חובב ארצי
פסק-דין
השופטת ד' דורנר:
בית-המשפט לעניינים מקומיים בראשון-לציון הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בעבירות לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, ולפי סעיפים 4, 14 ו-18 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968. בית-המשפט הטיל על המבקש עונש של 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 10 חודשי מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירות לפי סעיפים 210 לחוק התכנון והבנייה ולפי סעיף 18 לחוק רישוי עסקים, ו-4 חודשי מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה של ניהול עסק ללא רישיון. בנוסף, הוטל על המבקש קנס בסך 12,000 ש"ח.
ערעור המבקש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו התקבל בחלקו, ותקופת המאסר-בפועל הופחתה לארבעה חודשים. יתר חלקי גזר-הדין נותרו על כנם.
או-אז הגיש המבקש את הבקשה שבפניי, בגדרה ביקש להמיר את עונש המאסר בפועל לעונש שירוצה בעבודות שירות.
בתשובתה הסכימה המדינה ליתן רשות ערעור, שכן הסכימה כי העונש שנגזר על המבקש חרג מגדר הסמכות המוקנית לבית-המשפט לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה.
משנמצא, ואין על כך מחלוקת בין הצדדים, כי העונש ניתן בחריגה מסמכות, בטל גזר-הדין מדיעקרא. ראו בג"ץ 3556/02 מג'אדלה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 5.5.02); וכן דברי השופט יצחק זמיר ברע"פ 2413/99 גיספן נ' התובע הצבאי הראשי , פ"ד נה(4) 673, בע' 694.
אי-לכך, ניתנת בזאת רשות ערעור ודין הערעור – להתקבל. הדיון מוחזר לבית-המשפט לעניינים מקומיים לקביעת עונשו של המבקש, לאחר שתינתן לפרקליטי הצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם.
ניתן היום, ט"ו באדר ב תשס"ג (19.3.03).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ש ו פ ט