החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 133/14 אלינור בוארון נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · פיצוי לנפגעת תאונת דרכים כחלק מגזר דיןבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על גזר דין של בית משפט השלום לתעבורה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לרשות ערעור על פיצוי של 36,000 ש"ח לנוסעת שנפגעה בתאונת דרכים שגרמה המבקשת. נקבע כי סוגיית הסמכות לפסוק פיצוי לנפגע עבירה מבלי שהמדינה ביקשה זאת הוכרעה בעבר, וכי לא נמצאה חריגה קיצונית מגובה הפיצוי. כמו כן, אי צירוף הנפגעת כמשיבה מנע בירור הסוגיה.

העובדות

המבקשת הורשעה על פי הודאתה בנהיגה רשלנית ובנהיגה במהירות בלתי סבירה שגרמה לתאונת דרכים, וכתוצאה מכך נחבלו חמישה נוסעים, ואחת הנוסעות נותרה משותקת בארבע גפיה. בית משפט השלום גזר עליה מאסר בעבודות שירות, פסילה ופיצוי של 36,000 ש"ח לנוסעת, ובית המחוזי דחה את הערעור. הבקשה לרשות ערעור נדחתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי לטובת נפגע עבירה במסגרת הליך פלילי גם מבלי שהמדינה ביקשה זאת ומבלי לתת לנאשם זכות להתגונן?
  2. 2.האם יש להתערב בגובה הפיצוי שנפסק לנפגעת בגלגול שלישי?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט רשאי לחייב נאשם שהורשע בתשלום פיצוי למתלונן גם מבלי לעמוד על עמדת המדינה או המתלונן.

    ״מכוח הוראת סעיף 77 לחוק העונשין, מוסמך בית-המשפט לחייב נאשם שהורשע בתשלום פיצוי למתלונן אף מבלי להידרש לעמדת המדינה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    רשות ערעור תינתן כאשר המקרה מעורר סוגיה עקרונית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או נוכח שיקולי צדק ייחודיים.

    ״רשות ערעור ניתנת כאשר המקרה מעורר סוגיה עקרונית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    אי צירוף הנפגע כמשיב לבקשה מונע בירור לאשורה של סוגיית הפיצויים ודינה של הבקשה להידחות מטעם זה.

    ״מצב דברים מעין זה לא מאפשר לברר לאשורה סוגיה זו, ולפיכך דינה להידחות גם מהטעם הזה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סעיף 77 לחוק העונשין
  • נהיגה רשלנית
  • תאונת דרכים
  • רשות ערעור
  • סוגיה עקרונית
  • גלגול שלישי
  • חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
  • עיוות דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

133/14

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקשת:

אלינור בוארון

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 16.12.13 בעפ"ת 2235-04-13 שניתן על ידי כבוד

השופטת טלי חיימוביץ

בשם המבקשת:

עו"ד ליאור ליברמן

בשם המשיבה:

עו"ד קרן רוט

החלטה

1.

בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע ( השופטת ט' חיימוביץ ) ב-עפ"ת 2235-04-13 מיום 16.12.2013, אשר דחה את ערעור המבקשת על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה באשקלון (השופטת ר' בן יששכר שורץ ), ב-ת"ד 8058-09-11 מיום 6.2.2013.

רקע והליכים

2.

המבקשת הורשעה, על פי הודאתה, בעבירות של נהיגה רשלנית (סעיפים 62(2) ו-38(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה ) ); נהיגה במהירות בלתי סבירה אשר גרמה לתאונת דרכים (תקנות 51 ו-21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 יחד עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה); וגרימת חבלה של ממש (סעיף 38(3) לפקודת התעבורה). על פי עובדות כתב האישום, המבקשת נהגה ברשלנות במהירות מופרזת, וכתוצאה מכך איבדה שליטה על הרכב, עלתה על כיכר תנועה והתהפכה עם רכבה. כתוצאה מהתאונה נחבלו בגופן המבקשת וארבעה נוסעים נוספים. למבקשת נגרמו חבלות של ממש: דמם תוך גולגולתי, קונטיזיה מוחית, והמטומה בבטן. אחת מהנוסעות נותרה משותקת בארבע גפיה והועברה לשיקום (להלן: הנוסעת ).

3.

ביום 6.2.2013 נגזר דינה של המבקשת, והוטלו עליה 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות; 6 חודשי מאסר על תנאי; פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים; 6 חודשי פסילת רישיון על תנאי; פיצוי על סך 36,000 ש"ח לטובת הנוסעת.

4.

המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על גזר הדין. ביום 16.12.2013, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, בציינו כי העונש מאזן באופן ראוי בין הנסיבות לחומרה (רף הרשלנות הגבוה בנסיבות העבירה, הפגיעה הקשה בנוסעת, התרשמות שירות המבחן כי המבקשת לא לקחה אחריות על מעשיה) ולקולה (החרטה שהביעה המבקשת, הודאתה וחיסכון זמן שיפוטי כתוצאה מכך, ונסיבותיה האישיות).

5.

טענות המבקשת לעניין הפיצוי שהושת עליה לטובת הנוסעת נדחו. בעניין זה, קבע בית המשפט המחוזי כי בניגוד לטענת המבקשת, פסיקת פיצוי אינו מרוקן מתוכן את חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד-1974 (להלן: חוק הפלת"ד ). בית המשפט ציין כי פיצויים מכוח חוק הפלת"ד נוגעים לנזקי גוף בלבד ומוגבלים בגובהם, ואין מניעה לפסוק בנוסף אליהם פיצוי בנוגע לנזק בלתי ממוני. זאת, על אחת כמה וכמה במקרה דנא, כאשר הנוסעת נותרה משותקת בכל גפיה. בהקשר זה ציין בית המשפט המחוזי כי "לבטח אין בפיצוי המקסימאלי שבחוק כדי לפצוצה על כאבה וסבלה, והפיצוי הנוסף שנפסק על ידי בית משפט קמא הינו טיפה בים".

הבקשה ותגובת המשיבה

6.

הבקשה נסובה על רכיב הפיצויים לנוסעת. לטענת המבקשת, קיימת פסיקה סותרת בבתי המשפט המחוזיים (בבאר שבע בפסק הדין נושא בקשה זו לבין פסיקת בית המשפט המחוזי ת"א ב-עפ"ת 14088-10-13 קרישמן נ' מדינת ישראל

(28.11.2013) (להלן: עניין קרישמן )) בנוגע לסוגיית פסיקת פיצוי לטובת נפגע עבירה. זאת, במקרים בהם המדינה לא ביקשה קבלת סעד זה, ומבלי לתת לנאשם זכות להתגונן מטענה זו. בנוסף, מעלה המבקשת טענות בנוגע לגובה הפיצוי שנפסק לחובתה, אשר לטענתה חורג באופן קיצוני ממתחם הענישה ההולם. לטענתה, גובה הפיצוי יוצר עיוות דין המצדיק את קבלת הבקשה.

7.

המשיבה, מנגד, טוענת כי דין הבקשה להידחות על הסף, נוכח העובדה שהנוסעת לא צורפה כמשיבה לבקשה ובנוסף משום שהמבקשת לא פעלה בדרך של הגשת ערעור אזרחי על פי סעיף 78 לחוק העונשין. בנוסף, לשיטתה, הבקשה אינה מעלה כל סוגיה בעלת חשיבות החורגת מעניינה הפרטני של המבקשת. לטענתה, הסוגיה שמעלה המבקשת נדונה והוכרעה כבר בפסיקת בית משפט זה, ונקבע כי בסמכותו של בית משפט לפסוק פיצויים לטובת מתלונן בהליך פלילי אף מבלי שסעד זה התבקש על ידי המדינה.

דיון והכרעה

8.

אין בידי להיעתר למבוקש. רשות ערעור ניתנת כאשר המקרה מעורר סוגיה עקרונית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים , או נוכח שיקולי צדק ייחודיים ( ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)).

9.

המבקשת מעלה בבקשתה סוגיה אחת שלטענתה עומדת באמות מידה אלה - פסיקות סותרות בנוגע לפסיקת פיצוי לטובת נפגע תאונות דרכים ללא מתן אפשרות לנאשם להתגונן בפניו טרם פסיקתו ולא ביוזמת המדינה. סוגיה זו הוכרעה כבר בפסיקת בית משפט זה. כך למשל, כפי שציינה המשיבה, ב-ע"פ 2404/09 אלחמידי נ' מדינת ישראל (1.9.2009) נקבע כי "מכוח הוראת סעיף 77 לחוק העונשין, מוסמך בית-המשפט לחייב נאשם שהורשע בתשלום פיצוי למתלונן אף מבלי להידרש לעמדת המדינה, כמו גם לעמדת המתלונן" (שם, בפס' 24. וראו בנוסף: ע"פ 10549/06 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה ה(7)(ב) (7.5.2007)).

10.

זאת ועוד, הנוסעת לא צורפה כמשיבה לבקשה זו, שהיא המשיבה הרלוונטית לטובת בירור סוגיית הפיצויים (ראו: יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים 1283-1282 (2003)). מצב דברים מעין זה לא מאפשר לברר לאשורה סוגיה זו, ולפיכך דינה להידחות גם מהטעם הזה (ע"פ 4641/12 פלוני נ' מדינת ישראל (20.11.2013); ע"פ 3079/11

פלוני נ' מדינת ישראל

(11.9.2012)).

11.

יתר טענות המבקשת נוגעות לגובה הפיצוי שנפסק לחובתה. בית משפט זה יתערב "בגלגול שלישי" בגובה פיצוי שנפסק אך ו רק במקרים של חריגה קיצונית משיעור הפיצוי הראוי (ראו: ע"פ 3116/13 קבלאן נ' מדינת ישראל

(15.10.2013); ע"פ 5761/05 מג'דלאוי נ' מדינת ישראל (24.7.2006)). במקרה הנוכחי, לא מצאתי סטייה חריגה המצדיקה קבלת הבקשה. ודאי נוכח הנזק הכבד שנגרם לנוסעת. בנסיבות אלה, כאמור, אין בידי לקבל את הבקשה למתן רשות ערעור והיא נדחית בזאת.

ניתנה היום, ד' באדר א' התשע"ד (4.2.2014).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1בית המשפט רשאי לחייב נאשם שהורשע בתשלום פיצוי למתלונן גם מבלי לעמוד על עמדת המדינה או המתלונן.
  2. 2רשות ערעור תינתן כאשר המקרה מעורר סוגיה עקרונית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או נוכח שיקולי צדק ייחודיים.
  3. 3אי צירוף הנפגע כמשיב לבקשה מונע בירור לאשורה של סוגיית הפיצויים ודינה של הבקשה להידחות מטעם זה.