פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ 137/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
אחמד סלאיימה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום
21.11.05, בתיק ע"פ 9746/05, שניתן על ידי כבוד השופט ע' חבש
בשם המבקש: עו"ד יהושע
לוי
החלטה
המבקש הורשע בבית-המשפט לתעבורה בירושלים בעבירות נהיגה בחוסר זהירות, נהיגה במהירות בלתי-סבירה, גרימת נזק וגרימת חבלה של ממש (עבירות לפי סעיפים 21(ג), 51, 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, ו-38(3) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961, בהתאמה). על-פי הנטען בכתב-האישום, ביום 10.6.2004 פגע המבקש, שהיה רכוב על קטנוע, בהולך-רגל. כתוצאה מכך, נגרמה להולך-הרגל חבלת ראש קשה, ומצבו מוגדר מאז כ"צמח". בית-המשפט לתעבורה השית על המבקש פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה למשך שש שנים וכן קנס בסך 4000 ש"ח.
המבקש, שלא השלים עם הרשעתו בדין ועם חומרת עונשו, ערער על הכרעת-דינו וגזר-דינו בפני בית-המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ע' חבש). ערעורו של המבקש על הכרעת-הדין נדחה, ואילו ערעורו על חומרת העונש נתקבל בחלקו, במובן זה שהקנס שהושת עליו הופחת ל-2000 ש"ח.
כעת, עותר המבקש לקבלת רשות ערעור, בטוענו כי שגה בית-המשפט לתעבורה – ובעקבותיו אף בית-המשפט המחוזי – בהרשיעו בעבירות שיוחסו לו. לטענתו, הרשעתו בפלילים יסודה אך בפגיעה הקשה שנגרמה להולך-הרגל בעקבות התאונה, ואינה מיוסדת על בסיס עובדתי מוצק.
בבקשה – בקשה כללית וסתמית – אין ממש. בית-המשפט לתעבורה, לאחר שמיעתן של ראיות, ובהכרעת-דין מפורטת, מצא כי "הנאשם נהג במהירות שאינה סבירה לנסיבות ולתנועה בדרך, וכן בחוסר זהירות שהתבטאה בכך שלא נקט באף אחד מהאמצעים [ שפורטו בהכרעת-הדין ] למנוע את התאונה" (ע' 6 להכרעת-הדין). אלו קביעות עובדתיות, המבהירות כדבעי מה טעם עומד ביסוד הרשעת המבקש, וממילא אינן עניין לערכאת ערעור-ברשות לענות בו.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט"ו בטבת תשס"ו
(15.1.2006).
ש ו פ ט