פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
1381/07
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
דיניאן דכה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה למתן רשות ערעור על פסק דין של
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 28.1.07 בע"פ 71939/06 שניתן על ידי
כבוד השופטת נ' אהד
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית-משפט לתעבורה ברמלה (ת.פ 4941/06) בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת, לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. לפי הנטען בכתב האישום, המבקש נהג ברכבו בדרך בה המהירות המותרת הינה 100 קמ"ש , במהירות של 173 קמ"ש .
בית-המשפט לתעבורה ברמלה (כבוד השופט ר' טאובר) הרשיע את המבקש בעבירה שיוחסה לו וגזר עליו, בהיעדרו, ביום 7.9.06, עונש של פסילת רישיון הנהיגה למשך 18 חודשים, שישה חודשי פסילה על-תנאי לתקופה של שלוש שנים וכן קנס בסך 1,500 ש"ח. בגזר-דינו, ציין בית-המשפט, כי מדובר בנהיגה במהירות גבוהה ומסוכנת וכן כי למבקש עבר תעבורתי מכביד. המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן בהיעדרו, וביום 28.9.06 דחה בית-המשפט את בקשתו בקובעו, כי המבקש זומן כדין ואין לו להלין אלא על עצמו.
על החלטתו של בית-המשפט לתעבורה וכן על גזר-הדין ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.
בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת נ' אהד) דחה את הערעור. בעניין הבקשה לביטול פסק-הדין, קבע בית-המשפט כי טעותו של עורך-דינו של המבקש דאז אינה עילה מספקת לביטול פסק-הדין והחזרתו לבית-משפט לתעבורה. לעניין חומרת העונש, קבע בית-המשפט כי לא מצא מקום להתערב בעונש שהוטל על המבקש וזאת לאור חומרת העבירה בה הורשע ועברו התעברותי הכבד, הכולל 57 הרשעות תעבורה קודמות מאז שנת 1995.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, אשר במסגרתה טוען המבקש, כי הסיבה שבגינה לא הופיע לדיון בעניינו בבית-המשפט לתעבורה הינה סיבה המצדיקה את ביטול פסק-הדין שניתן בהיעדרו. הסיבה להיעדרותו לא נובעת מטעות משרדית של עורך דינו דאז, כפי שסבר בית-המשפט המחוזי, אלא מכך שעורך הדין הודיע לו שבכוונתו לבקש את דחיית מועד הדיון ולכן אין צורך שיתייצב במועד שנקבע.
לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי-הדין של הערכאות הקודמות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות וזאת מבלי לבקש את תגובת המשיבה.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, המבקש לא העלה בגדרי בקשת רשות הערעור כל שאלה משפטית עקרונית שכזו, או כל עילה אחרת אשר תצדיק דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123.
דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין.
לעניין הבקשה לביטול פסק-הדין, צדק בית-המשפט לתעבורה בכך שדחה את הבקשה. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות המבקש מכוח סעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: החוק). העובדה, כי עורך דינו דאז לא הגיע לדיון ולא הגיש בקשה להארכת מועד, מתוך שכחה או סיבה אחרת כלשהי, אינה כשלעצמה מצדיקה את ביטול פסק הדין (ראו ע"פ 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל , פ"ד לט (3) 279). יתרה מכך, בענייננו, לא נגרם למבקש עיוות דין בכך שהורשע שלא בנוכחותו מאחר ובטיעוניו לא הציג טענת הגנה אשר יש בה כדי להביא לזיכויו או להפחתה בעונשו. העונש שהוטל על המבקש הינו עונש ראוי וזאת לאור המהירות בה נסע והעובדה שיש בעברו יותר מ-50 הרשעות תעבורתיות קודמות. בנסיבות אלו לא מצאתי מקום להתערב בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.
אשר על כן, דין בקשת רשות הערעור להדחות.
ניתנה היום, א' באדר תשס"ז
(18.2.07).
ש
ו פ ט