פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
1509/06 - ב'
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
שמעון מלול
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום
12.2.06, בתיקים ע"פ 71891/04, 71707/04, שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא
השופטת ד' ברלינר והשופטים: ז' המר, י' שיצר
ובקשה לעיכוב ביצוע העונש
בשם המבקש: עו"ד רונן
לוי
החלטה
1.המבקש, שמעון מלול, בצוותא עם אחר, רכש במרמה באופן סדרתי סחורה ומוצרים מבתי עסק שונים באמצעות שקים דחויים, שאינם בני פירעון. לאחר קבלת הסחורות, מכרן המבקש ונעלם. שיטת ה"עוקץ" אותה נקט המבקש גרמה נזקים רבים לעסקים תמימים בסכום העולה על 2 מיליון ש"ח.
2.המבקש הועמד לדין לפני בית-משפט השלום בתל אביב-יפו, והורשע על-פי הודאתו בביצוען של העבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומשיכת שקים ללא כיסוי, עבירות לפי סעיפים 499(א)(1), 415 סיפא, 432(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. דינו נגזר לתשעה חודשי מאסר, 10 חודשים מאסר על תנאי, קנס בסך 150,000 ש"ח, והוא חויב לפצות את המתלוננים.
3.המדינה והמבקש ערערו על גזר-הדין בפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב. המדינה טענה, כי העונש שנגזר למבקש מופרז לקולא, לאור חומרת מעשיו והיקפם. המבקש, מצדו, טען כי לא ניתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות, לתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו, ולשיהוי הניכר בהגשתו של כתב האישום ובמתן ההכרעה בענינו.
בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש, קיבל את ערעורה של המדינה, וקבע כי המבקש ישא במאסר של 3 שנים, כאשר יתר חלקיו של גזר הדין יישארו על כנם. בעשותו כן, נתן בית-משפט קמא את דעתו לשיהוי בהליכים, והדגיש כי לא ראה למצות את הדין עם המבקש, על-יסוד ההלכה לפיה אין זו דרכה של ערכאת הערעור לעשות כן.
4.עתה עותר המבקש כי תינתן לו רשות ערעור, ואת בקשתו תולה הוא בשיהוי שחל בהליכים בעניינו, ובטענה כי העונש שנגזר לו חמור יתר על המידה, ואינו עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת.
5.דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי חומרת העונש, כשלעצמה, אינה מצדיקה דיון בגלגול שלישי, אלא בנסיבות חריגות ביותר (השוו רע"פ 3590/04 דני (אדוארד) נטף נ' מדינת ישראל ; רע"פ 8628/04 גבאלי נ' מדינת ישראל ; רע"פ 2158/05 ליאוניד שליאפנטוק נ' מדינת ישראל ). הבקשה שבפני אינה מגלה עילה לסטייה מהלכה זו. מעבר לדרוש אוסיף, כי בדין ראה בית-המשפט המחוזי להחמיר בעונשו של המבקש נוכח חומרתן של העבירות שביצע, היקפן והנזק הרב שהסבו לעסקים עמם בא במגע. ועוד, כפי שציין בית-המשפט המחוזי, למבקש עצמו יד ורגל בשיהוי שנגרם, ומשכך פוחת משקלו של השיקול בדבר חלוף הזמן (רע"פ 4239/05 אברהם אברג'יל נ' מדינת ישראל ).
אשר על כן, הבקשה נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.
ניתנה
היום, ג' באדר תשס"ו (3.3.2006).
ש
ו פ ט