פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
1520/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי, מיום 3.1.08, בע"פ 9368/05, שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא
השופט צבי סגל והשופטים: יוסף שפירא ויורם נועם
בשם המבקש:
עו"ד דב ארבל
החלטה
1.
בית-משפט השלום בירושלים הרשיע את המבקש, בהסתמך על הודאתו, בשתי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובשתי עבירות של שימוש במסמך מזויף – לפי סעיף 415 סיפא בצירוף סעיף 29, וסעיף 420 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בעקבות כך, הוא נדון לשבעה חודשי מאסר, ארבעה חודשים מאסר על-תנאי, וקנס בסך 16,000 ש"ח. בהליך שני שנוהל נגדו בבית-משפט השלום, הורשע המבקש על-סמך הודאתו בזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, התחזות כאדם אחר, הכשלת שוטר במילוי תפקידו וניסיון לקבל דבר במרמה – עבירות לפי סעיפים 418, 420, 415, 441, 275 וסעיף 415 בצירוף עם סעיף 25. בהליך זה נגזרו למבקש 12 חודשי מאסר בפועל, שתי תקופות מאסר על-תנאי, בנות 16 וששה חודשים, וקנס בסך 10,000 ש"ח.
2.
ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי על הרשעתו בהליך הראשון נדחה, מאחר והמבקש נמנע מלהתייצב לדיונים שנקבעו בעניינו, ובעקבות הודעת בא-כוחו כי הקשר עמו נותק. בהמשך, נעתר בית-משפט זה לבקשת המבקש, והסכמת המשיבה, ביטל את פסק דינו של בית-המשפט המחוזי, והשיב את התיק לפתחו.
3.
מקץ מספר דיונים שנקבעו בבית-המשפט המחוזי, ואליהם לא הגיע המבקש, פנה בא-כוחו בבקשה לערוך לשולחו בדיקות רפואיות במטרה לבחון את את כשירותו לעמוד לדין. בטרם נדונה הבקשה, פנה בא-כוחו של המבקש לבית-המשפט המחוזי בשנית, וביקש את מחיקת הערעור נוכח הסדר שהושג בינו ובין המשיבה במסגרת ההליך האחר שנוהל נגדו, ובו הוסכם כי המשיבה תהיה רשאי לעתור כי המבקש ישא בעונשים שנגזרו לו בשני ההליכים במצטבר, בעוד שהמבקש יעתור לשאת בהם בחופף. בית-המשפט המחוזי נענה לבקשה שהוגשה במסגרת ההליך הראשון, והורה על מחיקת הערעור. כן אימץ בית-המשפט המחוזי את הסדר-הטיעון שגובש ביחס לשני ההליכים במשותף, וקבע כי המבקש ייאסר ל-17 חודשים.
4.
עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על החלטת בית-המשפט קמא שניתנה בהליך הראשון שנוהל נגדו, בה הוחלט על מחיקת ערעורו. הוא מוסיף ומבקש להורות על שליחתו לאבחון פסיכיאטרי, כדי שניתן יהיה לקבוע אם היה כשיר לעמוד לדין, ואם הוא יכול לשאת בעונש מאסר. טענה זו נסמכת על מספר חוות-דעת רפואיות, מהן עולה כי המבקש סובל מסכיזופרניה פרנואידית.
5.
דין הבקשה להידחות. מן המסמכים המונחים בפני עולה כי שאלת כשירותו של המבקש לעמוד לדין, לא נטענה בפני ערכאת הדיון, אולם היא הועלתה במסגרת הטיעונים לעונש שנשמעו בהליך הנוסף שהתנהל נגד המבקש, ובית-משפט השלום הכריע בה (ראו הפרוטוקול בת.פ. 4995/04, עמ' 76). לא זו אף זו, לאחר שהסכים בית-המשפט המחוזי, במסגרת ההליך נושא הדיון, לדון בבקשה להפנות את המבקש לבדיקות רפואיות, היה זה בא-כוחו אשר פנה בשנית לבית-המשפט, ומבלי להידרש לשאלת הכשירות הנפשית ביקש למחוק את ערעור שולחו. משהוגשה הבקשה למחיקה בידי יודע-משפט, אשר חזקה עליו כי ייצג נאמנה את המבקש, איני סבור כי קיימת הצדקה להביא עניין זה לליבון בפני ערכאה שלישית, במיוחד לאחר שהוא הודה במיוחס לו, ואף זאת בעת שהיה מיוצג (רע"פ 7447/07 חוגה נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם, 10.9.2007)). מסקנה זו מתחייבת ביתר שאת בעקבות עיון בחווֹת-הדעת הרפואיות שהציג המבקש, ובפרט בחוות-הדעת העדכנית שהוגשה על-ידו, בה צוין כי "אין עדות מוצקה על כך ש[ המבקש ] סבל מהמחלה הנפשית הנוכחית בעת ביצוע העבירות" (חוות-דעתו של ד"ר מוסין, מיום 01.04.08).
6.
שירות בתי-הסוהר אמון על התייחסות לצרכיו המיוחדים של המבקש ולקביעת הטיפול ההולם עבורו, ומשכך אין מניעה כי המבקש ישא בעונשו מאחורי סורג ובריח. אם הגורמים יתקשו להבטיח את שלומו של המבקש, פתוחה בפניו הדרך לפנות לרשויות המנהליות או השיפוטיות המתאימות, ככל שתימצא בידו עילה לכך.
לאור האמור, הבקשה נדחית.
המבקש יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים, בתאריך כ"ג בניסן התשס"ח (27.4.08), עד לשעה 10:00.
ניתנה היום, ה' בניסן התשס"ח (10.04.08).
ש ו פ ט