רע"פ 1524/22גיל כהן נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ( כב' השופטת העמיתה ד' ברלינר , כב' השופטת א' נחליאלי חיאט וכב' השופט ש' יניב ) בע"פ 23660-08-21 מיום 17.1.2022, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' מסארווה ) בת"פ 36892-01-17 מיום 11.7.2021.

רקע והליכים קודמים

1.

המבקש הורשע בבית משפט השלום, לאחר שמיעת הוכחות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום: שתי עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ובעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.

בהכרעת הדין קבע בית משפט השלום כי המבקש הותיר רושם שלילי מאוד בעדותו בעוד שהמתלוננים הותירו רושם חיובי וכי הוא שלח מספר רב של הודעות מטרידות, בוטות ומאיימות ולא חדל מכך גם לאחר שהתבקש.

3.

בגזר הדין הושת על הנאשם מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננים בסך של 10,000 ש"ח והתחייבות כספית.

4.

ערעור על פסק הדין, שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, נדחה וכן נדחתה גם בקשתו שימונה לו סנגור ציבורי. בית המשפט עמד על כך כי המבקש יוצג על ידי הסנגוריה הציבורית לאורך כל הדרך וחזקה על הסנגוריה הציבורית כי היתה ממשיכה בייצוגו לו היתה רואה לנכון להגיש ערעור. בית המשפט עמד על כך כי הודעת הערעור אינה ברורה וכי אין מדובר בערעור של ממש, בהעדר כל התייחסות לקביעותיו של בית משפט השלום. בית המשפט ציין שהמבקש גם מעוניין להגיש מסמכים שלא הוגשו לבית משפט השלום ולפתוח את הדיון מחדש, אף שערכאת הערעור אינה "מקצה שיפורים". לגופו של עניין, נקבע כי הכרעת דינו של בית משפט השלום מבוססת היטב ומנומקת ולא נפל בה כל פגם והעונש שהוטל על המבקש קל במיוחד. לפיכך, נדחה הערעור. יחד עם זאת, הורה בית המשפט על הגדלת מספר התשלומים של סכום הפיצויים והעמידו על 20 תשלומים.

5.

המבקש לא השלים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומכאן הבקשה שלפניי.

נימוקי הבקשה

6.

המבקש, שאינו מיוצג, חוזר על טענותיו בערעור. כפי שציין בית המשפט המחוזי, טענותיו של המבקש אינן ברורות. על פני הדברים, טוען המבקש כי תוצאת ההכרעה בבית משפט השלום נבעה מהטיפול הלקוי שקיבל מהסנגוריה הציבורית, ושתוצאת הערעור נבעה מהיותו בלתי מיוצג. כמו כן, טוען המבקש ששגה בית משפט השלום בקביעתו כי המתלוננים אמינים וכשנתן משקל גבוה לעדותם ולא לעדותו שלו. בתוך זאת, חוזר המבקש על האשמותיו כנגד המתלוננים וכן הוא טוען כי הוצג רק רכיב מסך כל ההודעות שנשלחו בינו לבין המתלוננים, כשחלקם אף זויפו. לבסוף, ככל שניתן להבין המבקש משיג על גזר הדין וטוען כי הוא אינו יכול לעמוד בעונשים הכספיים הנלווים שהוטלו עליו.

דיון והכרעה

7.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

8.

הלכה ידועה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או במקרים בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 4189/21 מנסור נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (15.6.2021) (להלן: עניין מנסור )). ובכל הנוגע לחומרת העונש, תינתן רשות ערעור במקרים חריגים בלבד, בהם ניכרת סטייה משמעותית ממדיניות הענישה הראויה או המקובלת בעבירות דומות (רע"פ 513/21 יהושע נ' מדינת ישראל , פסקה 7 לפסק דיני (4.3.2021)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות מידה אלה.

9.

המבקש אינו טוען כי העונש שנגזר עליו סוטה באופן קיצוני ממדיניות הענישה, וממילא טענה זו אינה יכולה לעמוד (עניין מנסור , פסקה 9). העונש שהוטל על המבקש אינו חמור. בית המשפט השלום ציין כי חומרת מעשיו של המבקש היתה עשויה אף להצדיק השתת עונש של מאסר בפועל, אולם המשיבה לא ביקשה זאת. וכפי שצוין, בית המשפט המחוזי שקל את מצבו הכלכלי של המבקש ולפנים משורת הדין הגדיל את מספר התשלומים על מנת לאפשר למבקש לעמוד בעונש שהוטל עליו.

10.

מעבר לצורך אציין כי דין הבקשה להידחות אף לגופה. בענייננו, הכרעת דינו של בית משפט השלום ניתנה לאחר שמיעת ראיות ומבוססת על ממצאי מהימנות ועובדה, בגדרם נקבע כי גרסת המבקש אינה אמינה וכי טענתו לקונספירציה לא נתמכה בכל ראיה. בית המשפט המחוזי לא מצא להתערב בממצאים אלו וקבע כי הכרעת הדין מבוססת ומנומקת. ידוע כי התערבות ערכאת הערעור בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי הערכה הדיונית תיעשה אך ורק במקרים חריגים, לא כל שכן ב"גלגול השלישי" (רע"פ 1281/19 מישאל נ' מדינת ישראל (4.4.2019)). לא ראיתי בנימוקי הבקשה שלפניי כדי להצדיק התערבות באותם ממצאים.

11.

סוף דבר, הבקשה נדחית.