רע"פ 1543/03 יצחק זוהר נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירות של גניבה, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והונאה בכרטיס חיוב. על המבקש הוטל עונש של 40 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירות של פגיעה ברכוש, וכן על עבירות שלפי חוק כרטיסי חיוב. כמו-כן, הוטל על המבקש קנס כספי בסך 30,000 ש"ח.

ערעורו של המבקש לבית-המשפט המחוזי תל-אביב-יפו, נדחה, תוך שבית-המשפט המחוזי מדגיש, כי העונש שהוטל על המבקש אינו חמור במיוחד, בהתחשב בחומרת העבירות המיוחסות לו, ובנסיבות ביצוען. הוסיף בית-המשפט המחוזי וקבע, כי הגם שעקרון אחידות הענישה הנו עקרון חשוב, אין מדובר בעקרון על, אלא בעקרון שצריך למצוא את ביטויו בין שאר השיקולים המכתיבים את הענישה.

או-אז הוגשה הבקשה שבפני, בגדרה שב המבקש ונתלה בעקרון אחידות הענישה. לטענתו, הערכאה הדיונית – ובעקבותיה בית-המשפט המחוזי – חרגו מעקרון זה, ומשום כך מבקש רשות לערער על העונש שהושת עליו.

דין הבקשה – להידחות, שכן המבקש לא הצביע על שאלה משפטית, עקרונית וחשובה שחורגת מעניינו הספציפי. מעבר לצורך אוסיף, כי אף לגופו של עניין, חריגה מעקרון אחידות הענישה, כשלעצמה, אינה מהווה עילה למתן רשות ערעור. מכל מקום, בהתחשב בחומרת העבירות המיוחסות למבקש, ובהתחשב בנסיבות ביצוען, העונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממידת הענישה הראויה.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.