פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
1590/16
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
יואב פרטוש
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק
דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.1.2016 בעפ"ת 64077-12-15
שניתן על ידי כבוד השופט ר' בן-יוסף; ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד ארז רופא
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ר' בן-יוסף ) בעפ"ת 64077-12-15 מיום 14.1.2016, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו (השופט ד' סעדון ) בפ"ל 410-02-13 מיום 29.11.2015 וגזר דינו מיום 17.12.2015.
2.
בבית משפט לתעבורה, המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירת נהיגה בשכרות ותחת השפעת סמים לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה ), בקשר עם סעיפים 39א ו-38(1) לפקודת התעבורה ותקנה 26(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. זאת, לאחר שנהג ברכב כאשר הוא שיכור ונתון תחת השפעת סם מסוג קנאביס (להלן: הסם ). בגזר דינו של המבקש, בית המשפט השית עליו 24 חודשי פסילה מנהיגה; 6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות או נהיגה בהשפעת משקאות משכרים; 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור את העבירות אשר נמנו לעיל; ו-קנס בסך 1800 ש"ח.
3.
המבקש ערער על הכרעת הדין וגזר הדין לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעורו, וקבע כי עיקרו בטענות הנוגעות לקביעות עובדתיות, בהן ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב. גם לגופו של עניין, בית המשפט המחוזי לא מצא מקום לקבל את טענותיו של המערער, ובכלל זה את טענותיו לעניין "שרשרת הסם". באשר לחומרת העונש, בית המשפט המחוזי עמד על כך שעונש הפסילה שהוטל על המבקש הינו עונש לפסילת מינימום, וכי גם הקנס שהוטל עליו נמוך ביותר. על כן, לא מצא כל עילה שתוכל להצדיק התערבות בעונש שנגזר על המבקש.
4.
בבקשה
שלפניי, עותר המבקש מבית משפט זה ליתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וזאת לשיטתו, משקיים ספק רב בשרשרת דגימת המעבדה בה נמצאו שרידי הסם בגופו. המבקש מטעים כי קביעתו של בית המשפט המחוזי בעניינו, עומדת בניגוד לקביעה חדשה של השופט ר' בן-יוסף בעפ"ת 49139-12-15 מיום 4.2.2016 (להלן: עניין
בן-משה ) , במסגרתה נקבע כי נטל הוכחת השרשרת הראייתית היא על התביעה. על כן, המבקש טוען כי מאחר ולא הרימה התביעה בעניינו את נטל הוכחת שרשרת דגימת המעבדה – ראוי לקבלת את ערעורו ולהורות על זיכויו. זאת ועוד, המבקש גורס כי בקשתו מעוררת שאלה משפטית עקרונית, וזאת נוכח הפערים בין שתי הפסיקות.
5.
אין בידי לקבל את הבקשה למתן רשות ערעור.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם עולה סוגיה עקרונית בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיה) (13.7.1982)), או אם ישנם שיקולי צדק ייחודיים בנסיבות המקרה (ראו: רע"פ 5066/09 אוחיון נ' מדינת ישראל
(22.4.2010)). נחה דעתי כי במקרה שלפניי, חרף האצטלה העקרונית שהמבקש מנסה לעטות מעל בקשתו, הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית או שיקולי צדק ייחודיים המצדיקים את קבלתה. עניינה של הבקשה הוא בעניינו הפרטני של המבקש, ונוגעת לניהול משפטו והוכחת הרשעתו.
כאמור, לאחר ש עיינתי בבקשה למתן רשות הערעור, ובפסקי הדין של בית משפט לתעבורה ובית המשפט המחוזי – בעניינו ובעניין בן-משה , אני סבור כי אין מקום להתערב בהם.
על כן, אינני מוצא כי המבקש הצביע על עילה המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי".
6.
סוף דבר, הבקשה נדחית. משכך, ממילא הבקשה לעיכוב ביצוע עונש הפסילה מתייתרת.
ניתנה היום, י"א
באדר ב' התשע"ו (21.3.2016).
ש
ו פ ט