רע"פ 1626/12 שלמה מלכה נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ע"פ 21295-12-11, כבוד סגן הנשיאה צ' סגל והשופטים מ' יועד הכהן ו- ב' גרינברגר , מיום 8.2.2012).

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו ארבע עבירות של סחר בסם מסוכן. כתב האישום כולל ארבעה אישומים המתארים מפגשים בין המבקש לבין שוטר, שבו מכר המבקש לשוטר סם מסוכן. בית משפט השלום בירושלים (ת"פ 34901-04-10, כבוד סגן הנשיאה ש' פיינברג ) הרשיע את המבקש בעקבות הודאתו והטיל עליו עונש של תשעה חודשי מאסר בפועל ותשעה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים. בגזר דינו התייחס בית המשפט לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המבקש ולכך שאין לו עבר פלילי. עוד התייחס בית המשפט לכך שמתסקיר שירות המבחן עולה כי הוא ביצע את העבירות על רקע חובות כספיים ומצוקתה של משפחתו. בית המשפט הורה על הכנת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות, אך המבקש לא התייצב לראיון שנקבע לו, בשתי הזדמנויות שונות. כמו כן, לא שיתף המבקש פעולה עם שירות המבחן בהכנת תסקיר משלים בעניינו. בנסיבות אלה, ולנוכח חומרת העבירות, קבע בית המשפט כי לא ניתן להטיל על המבקש עונש של מאסר בדרך של עבירות שירות. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי אורך תקופת המאסר הושפע מנסיבותיו האישיות של המבקש, העובדה שהודה, והיעדר עבר פלילי.

על גזר דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את הערעור, בקובעו כי לא מצא עילה להתערב בגזר הדין. בית המשפט קבע כי בית משפט השלום הלך לקראת המבקש, אלא שהמבקש לא שיתף פעולה. עוד התייחס בית המשפט המחוזי לכך שהעבירות בהן הורשע המבקש הן חמורות שכן מדובר במספר עבירות של סחר בסמים תמורת סכומי כסף משמעותיים.

מכאן הבקשה שלפניי שבמסגרתה טוען המבקש כי קיימות במקרה זה נסיבות חריגות המצדיקות דיון בפני ערכאה שלישית. לטענתו, נסיבותיו האישיות החריגות המתוארות בהרחבה בבקשה מצדיקות הקלה בעונשו שכן לגזר הדין השלכות קשות עליו ועל משפחתו. עוד טוען המבקש כי הוא הודה בביצוע העבירות והביע חרטה וכי הוא שוהה במעצר בית מזה כמעט כשנתיים וכי לא עבר עבירה נוספת מאז מעצרו. לטענתו, לא התייצב לפגישה הראשונה עם הממונה על עבודות השירות שכן לא קיבל את הזימון. לפגישה השנייה לא התייצב שכן היה חולה. לפיכך, טוען המבקש כי יש להקל בעונשו ולהטיל עליו עונש של שישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות.

מנגד, טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות שכן היא אינה מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית. אף לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות שכן המבקש לא התייצב לראיונות אצל הממונה על עבודות השירות וכן לא התייצב בשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר משלים. עוד טוענת המשיבה כי העבירות שביצע המבקש הן עבירות חמורות וכי נסיבותיו האישיות אינן מצדיקות מתן רשות ערעור.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתגובה לה ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

הלכה היא כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה מבין טענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי (ראו: 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). בענייננו, על אף טענותיו של המבקש, הבקשה אינה מעלה שאלות משפטיות המעלות סוגיות בעלות חשיבות ציבורית, וכל עניינה הוא בנסיבותיו הפרטניות של מקרה זה. בנוסף, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית.

אוסיף, בבחינת למעלה מן הנדרש, כי אף לגופו של עניין דין הבקשה להידחות.

העבירות שביצע המבקש הן עבירות חמורות. יחד עם זאת, ורק לנוכח נסיבותיו האישיות הקשות, הלך בית משפט השלום לקראתו והורה על הכנת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות. בגזר דינו, קבע בית משפט השלום כי הסבריו של המבקש בנוגע לאי התייצבותו לראיונות אצל הממונה אינם מקובלים עליו, ובקביעה זו לא מצאתי מקום להתערב. בנסיבות אלה, ולאחר שהמבקש קיבל הזדמנות ולא השכיל לנצלה, לא מצאתי עילה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.