פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
1650/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
רונן ערבה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה, מיום 5.2.09, בע"פ 5674-12-08, שניתן על ידי כבוד
השופטים: רון שפירא, עודד גרשון, צילה קינן
בשם
המבקש:
עו"ד
בועז קניג
החלטה
1.
המבקש הורשע בבית-משפט השלום בחדרה, על-פי הודאתו, בעבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, לפי סעיפים 284 ו-290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בעקבות כך נדון המבקש ל-6 חודשי מאסר ו-10 חודשים מאסר על-תנאי.
2.
ערעור, שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי בחיפה וכוון נגד חומרת העונש, נדחה. מאידך, התקבל ערעורה הנגדי של המדינה, והעונש הוחמר והועמד על 18 חודשי מאסר ותקופה זהה על-תנאי.
3.
בבקשה שבפני מלין המבקש על ההחמרה בעונשו, ועותר לבחינתו בשלישית על ידי בית משפט זה. בפיו שלוש טענות של עיקר: ראשית , כי הפער בין העונשים שנגזרו בשתי הערכאות מצוי טעם לקיומו של ערעור שני; שנית , בית-המשפט המחוזי סטה ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים; ושלישית, בעונש לא ניתן ביטוי הולם לנסיבותיו האישיות.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי לא ניתן להיעתר לה. אומר תחילה, כי דבר בבקשה אינו מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, הדורשת ליבון מחודש בפני בית-משפט זה ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). שנית ולגוף הדברים, העונש שנגזר הולם את חומרתם הניכרת של המעשים שבביצועם הודה המבקש (רע"פ 5469/08 נחמני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.6.08)), ואת מדיניות הענישה הראויה במקרים מעין אלה, ואף בנסיבותיו האישיות של המבקש, קשות ככל שתהיינה, אין כדי לשנות ממסקנה זו.
אי-לכך, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ו' באדר התשס"ט (02.03.09)
.
ש ו פ ט