רע"פ 1738/15 ראמין שוקרי נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בעפ"ג 62811-11-14 (שניתן על-ידי כב' השופטים: ד' ברלינר – נשיאה; ג קרא – סג"נ; ו- מ' סוקולוב ), מיום 18.2.2015, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום, בת"פ 17021-04-14, מיום 22.10.2014, שניתן על-ידי כב' השופטת מ' ברק נבו .

רקע והליכים קודמים

2.

נגד המבקש הוגש כתב אישום מתוקן, המייחס לו את העבירות הבאות: שתי עבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז -1977; וביצוע הטרדה באמצעות מתקן בזק, לפי סעיף 30 לחוק התקשורת [בזק ושידורים], התשמ"ב – 1982.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי במועדים שונים בין ה-25.3.2014, ועד ה-30.3.2014, איים המבקש על המתלוננת, גרושתו ואם לארבע בנותיו, בכך ששלח לה עשרות הודעות טקסט בעלות תוכן מאיים ומטריד. בין היתר, ומבלי להיכנס למסכת ההודעות המפורטות, כפי שהובאו בכתב האישום המתוקן, אמר המבקש למתלוננת " אני אעשה הכל בשביל שתסיימי את חלקך בעולם הזה [...]

אני מבטיח לך חיי גיהנום [...] אני מוכן להפוך למחבל ולפוצץ את האוטובוס רק שאשמע שאת לבד על האוטובוס ". כך ממשיכים האיומים לאורך הודעות טקסט רבות. נוסף על כך, נטען בכתב האישום, כי ביום 30.3.2014, שלח המבקש למתלוננת הודעת טקסט שבה ביקש ממנה להתקשר אליו כשתתפנה. משלא עשתה כן, הגיע המבקש לדירתה של המתלוננת בעיר רמלה, ובהמשך לחילופי דברים באשר לדירה משותפת בבעלות השניים, אמר המבקש למתלוננת " את לא חותמת אין בעיה, אני אראה לך לאן אביא אותך ".

3.

ביום 23.6.2014, הורשע המבקש על יסוד הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. בהתאם להסכמת הצדדים, מבלי שיהא בכך לכבול מי מהם, נשלח המבקש לקבלת תסקיר מבחן בעניינו, אשר יבחן, בין היתר, את האפשרות להאריך את תוקף המאסר על תנאי שהושת על המבקש, במסגרת ת"פ 1045/09, מיום 12.3.2012. במקביל, נשלח המבקש אל הממונה על עבודות השירות, על מנת לבחון את התאמתו לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות.

4.

המבקש זומן אל הממונה על עבודות השירות, אך לא התייצב. בא-כוחו של המבקש הגיש בקשה ליתן למבקש הזדמנות נוספת להיפגש עם הממונה, שכן לטענת בא-כוחו של המבקש, אי התייצבותו של המבקש נבעה מכך שביום 6.10.2014 הגיע למשרדי הסנגור זימון לממונה ליום 4.11.2014, והוא סבר שהדבר מבטל את הזימון הקודם. ביום 22.10.2014, דחה בית משפט השלום את הבקשה בציינו, כי "בינתיים מונח לפניי תסקיר שירות מבחן. מדובר בתסקיר אשר, אם לנקוט בלשון המעטה, אינו חיובי במיוחד. ההמלצה בסופו איננה הארכת המאסר על תנאי. במצב דברים זה, אני סבורה שאין כל מקום לדחות את הדיון פעם נוספת לצורך הפניית הנאשם [ המבקש ] לממונה על עבודות השירות, שכן התמונה היום שונה". לפיכך, החליט בית משפט השלום לגזור את דינו של המבקש. בפתח גזר הדין, עמד בית משפט שלום על התסקיר השלילי שהוגש בעניינו של המבקש, לפיו המבקש מתקשה בויסות עצמי, ובעל מודעות נמוכה לבעיות שבדפוס התנהגותו. נוכח ריבוי האירועים וסמיכות הזמנים, בהם איים המבקש על המתלוננת, ולאחר שנתן דעתו לכלל השיקולים הצריכים לעניין, קבע בית משפט השלום מתחם ענישה כולל, הנע בין 3 חודשי מאסר לריצוי בפועל לבין 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל. לאחר זאת, השית בית משפט השלום על המבקש, את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל; הפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים, כאשר חודשיים יחפפו לעונש המאסר שהושת בתיק זה, כך שבסך הכל על המבקש לרצות 10 חודשי מאסר בפועל; 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, לבל יעבור המבקש מיום שחרורו, כל עבירה בה הורשע; קנס בסך של 1,000 ₪; ופיצוי כספי בסך של 2,500 ₪ שישולם למתלוננת.

5.

ביום 18.2.2015, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש בציינו, כי "שקלנו בקפידה את טיעוני הסנגור. אנו רואים לציין כי הקדשנו לשמיעתו של תיק זה פרק זמן ממושך ולאחר שעשינו זאת ונטלנו לעצמנו פסק זמן נוסף במהלך יום הדיונים כדי לשוב ולשקול את מכלול הנסיבות, דעתנו היא כי אין מקום להתערב בענישה" .

הבקשה לרשות ערעור

6.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, היא הבקשה שלפניי. טענתו המרכזית של המבקש היא כי שגה בית משפט השלום משלא העניק לו הזדמנות נוספת להיפגש עם הממונה על עבודות השירות, ובכך מנע ממנו, לטענתו, למצות את הסדר הטיעון בעניינו.

דיון והכרעה

7.

הלכה מושרשת היא, כי בקשות רשות ערעור בפני בית משפט זה " בגלגול שלישי" , תתקבלנה במשורה, ורק במקרים המעוררים שאלה משפטית כבדת משקל, או סוגיה ציבורית רחבת היקף, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, וכן במקרים חריגים, בהם קיים חשש לעיוות דין כלפי המבקש או משיקולי צדק כלפיו ( רע"פ 113/15

אעלמי נ' מדינת ישראל

(20.1.2015); רע"פ 8992/14 רפאל נ' מדינת ישראל (20.1.2015);

רע"פ

6661/14 קוליה נ' מדינת ישראל (19.1.2015) ). הבקשה שלפניי אינה חורגת מעניינו הפרטי של המבקש, באופן אשר עשוי להצדיק מתן רשות ערעור בפני בית משפט זה. כמו כן, לא מצאתי, כי מתעורר, בעניינו של המבקש, חשש מפני עיוות דינו, או חשש לאי-צדק כלפיו. בנסיבות אלו, דין הבקשה להידחות.

8.

למעלה מן הנדרש, ייאמר, בקצרה, כי גם לגופו של עניין, אין בטענותיו של המבקש כדי להצדיק קיומו של דיון ב" גלגול שלישי ". בית משפט השלום, דחה את הבקשה לאפשר למבקש הזדמנות נוספת להיפגש עם הממונה, וזאת מאחר שתסקיר השירות שהוגש בעניינו של המבקש נשא אופי שלילי,

ובית המשפט סבר

כי אין סיכוי רב לכך שבסופו של יום יוטל על המבקש עונש אשר יכול ויינשא בדרך של עבודות שירות. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעונש, השתכנע בית משפט השלום כי אין מקום להסתפק, בעניינו של המבקש, בעונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי, שמע ארוכות את טיעוני הצדדים בערעור, והחליט כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט השלום. לא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בפסקי הדין שניתנו על-ידי הערכאות הקודמות, ולפיכך דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

9.

המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 12.4.2015, כפי שנקבע על-ידי בית המשפט המחוזי.