רע"פ 1741-24 רע"פ 1741-24

1.בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופט א' הרמלין) הרשיע את המבקש, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; ובהמשך גזר עליו 10 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה ופיצוי למתלונן (ת"פ 14354-02-19).

2.הבקשה לרשות ערעור שלפניי נסובה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטים ש' יניב (סג"נ), י' טופף ו-מ' בן ארי) בעפ"ג 38008-03-23 מיום 08.01.2024, שזו לשונו: "לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, ובעקבות הערות בית המשפט, הודיענו המערער באמצעות בא כוחו כי הוא חוזר בו מן הערעור. הערעור נדחה. בשים לב לנסיבותיו האישיות של המערער, ניתנת דחייה במועד תחילת ריצוי עונש המאסר בפועל. לריצוי עונש המאסר בפועל יתייצב המערער ביום 7.4.24 עד השעה 9.00 בכלא ניצן, אלא אם כן תהיה הוראה אחרת". הבקשה מתייחסת גם להחלטת בית משפט קמא מיום 20.02.2024, במסגרתה נדחתה בקשה "לעיון חוזר" בפסק הדין נוכח 'כשל בייצוג'.

3.בבקשה שלפניי חזר המבקש, באמצעות באת-כוחו החדשה, על עיקרי בקשתו לעיון חוזר בכל הנוגע לכשל, העובדתי והמשפטי, שנפל לשיטתו בייצוגו. בהקשר זה נטען כי הכשל בייצוג פגע בזכותו החוקתית להליך הוגן. כן נטען, בלי כל תימוכין, כי באת-כוחו הנוכחית "לא הצליחה לקבל את עמדתו של ב"כ דאז של המבקש", טענה שנטענה גם בבקשה לעיון חוזר. כן נטענו טענות ערעוריות שונות, שנוגעות להרשעתו ולגזר דינו של המבקש.

4.לאחר שעיינתי היטב בבקשה, לא מצאתי כי מקרה זה מצדיק מתן רשות לערער. כידוע, בקשת רשות ערעור ב'גלגול שלישי' תתקבל אך במקרים החריגים בהם הבקשה מעלה שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כשמתעורר חשש לעיוות דין או אי צדק חמור אשר נגרם למבקש (רע"פ 6242/23 הכרי נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (22.10.2023)). עניינו של המבקש לא בא בקהל אותם מקרים חריגים.

5.אשר לטענתו העיקריות של המבקש, ביחס לייצוגו – כפי שציינתי בעבר, מקובל עליי כי במקרים המתאימים לכך, כשל בייצוג עשוי לעלות כדי עיוות דין המצדיק מתן רשות ערעור (להרחבה על אודות טענת הכשל בייצוג בכלל, ובהליכי רשות ערעור פליליים, ראו: רע"פ 6365/23 קיסרי נ' מדינת ישראל (14.11.2023) (להלן: עניין קיסרי)). ברם, אין מדובר ב'מילת קסם' שניתן לנופף בה כל אימת שבעל דין אינו מרוצה מתוצאת ההליך המשפטי בעניינו. כפי שציינתי בעניין קיסרי: "הלכה היא עמנו כי יש להידרש לטענה זו במשורה ולקבלה רק במקרים חריגים בהם נגרם לנאשם עיוות דין [...]. הנטל על הטוען טענה זו – הוא כבד מאוד [...]. עוד עולה מהפסיקה בכגון דא כי לא די לו לנאשם אם יצביע על ייצוג כושל, אלא עליו להראות כי מתקיים קשר-סיבתי בין הייצוג הכושל לבין תוצאות ההליך. דהיינו, עליו להוכיח כי 'אלמלא הייצוג הכושל אפשר שתוצאת ההליך היתה משתנה'". זאת לא נעשה בענייננו ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. כמו כן, וכמצוין בעניין קיסרי, ישנה דרישה, פסיקתית, כי הטוען טענת כשל בייצוג יציג את עמדת סנגורו הקודם ביחס לנטען, כדי שבפני בית המשפט תהיה מלוא התשתית ההולמת טרם דיון והכרעה. זאת, כאמור, לא נעשה בענייננו, וטענת באת-כוחו של המבקש בנדון לא גובתה בתצהיר או כל אסמכתא נוספת ממנה ניתן ללמוד כי היא אכן פעלה כנטען על-ידה. גם מטעם זה, דין הבקשה להידחות.

בנתון לאמור, הבקשה לרשות ערעור נדחית בזאת.