רע"פ 1806/99 יעקב שטרנהיים נ. מדינת ישראל

1.ביום 20.8.99 דן בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטים ד' ברלינר, א' בייזר וז' המר) בערעורו של המבקש (ע"פ 3630/98). בתחילת הדיון ביקש המבקש, כי ההרכב יפסול עצמו מדיון בעניינו, משום ששניים משופטיו עסקו בעבר בעניינו ובעניינו של שותפו. בית המשפט דחה את הבקשה ובו ביום דחה גם את הערעור גופו.

2.המבקש ביקש להגיש הן ערעור על ההחלטה שדחתה את בקשת הפסילה והן בקשת רשות ערעור על פסק הדין שניתן בעניינו. אלא שערעור הפסלות הוגש לאחר חלוף התקופה הקבועה לכך בדין. לפיכך הגיש המבקש בקשה להארכת מועד. הרשמת, השופטת מ' אגמון שדנה בבקשה ציינה בהחלטתה, כי בקשת רשות הערעור הוגשה במועדה וכי אף שאינה מנומקת ניתן לראותה ככוללת גם את הטענות שמקומן בערעור הפסלות. לפיכך הורתה הרשמת ( ביום 1.2.99) למזכירות לפתוח תיק בקשת רשות ערעור.

3.תיק כאמור אכן נפתח ובמסגרתו דנתי, ביום 19.4.99 במעמד המבקש וב"כ המשיבה, בטענות הנוגעות לערעור הפסלות - ודחיתי אותן.

4.בבקשת ההבהרה שבפני טוען העותר, כי טרם היה לו יומו - ככל שהדברים אמורים בבקשת רשות הערעור. מטעם זה הוא מבקש, כי יינתן לו לשטוח את טענותיו לעניין זה.

5.הדין עם העותר. בנסיבות הדיוניות שנוצרו מאגד תיק בקשת רשות הערעור הן את ערעור הפסלות והן את בקשת רשות הערעור. הטענות הנוגעות לערעור הפסלות נדונו והוכרעו. אולם בקשת רשות הערעור טרם נדונה - מה גם שעד כה לא העלה המבקש על הכתב את הטענות שהוא מבקש להעלות במסגרת בקשה זו.

6.אי לכך, אני מורה כי המערער ימציא לבית המשפט, תוך חמישה עשר יום ממועד המצאתה של החלטה זו, את סיכום טענותיו במסגרת בקשת רשות הערעור. לאחר המצאת סיכום טענות כאמור, יובא התיק בפני שופט.