החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 1851/99 רשות הנמלים והרכבות (רכבת ישראל) נ. הועדה המקומית לתכנון ובנ

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הרשם דחה בקשה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון ויושב ראשה להתיר להם ייצוג באמצעות עורך דין חיצוני במסגרת בקשת רשות ערעור. נקבע כי ההליך הוא פלילי לפי פרק י' לחוק התכנון והבנייה ולכן שאלת הייצוג כפופה לשיקול דעת היועץ המשפטי לממשלה. המבקשים יוצגו על ידי מי שייקבע היועץ המשפטי לממשלה, וכתבי התגובה שהוגשו שלא באמצעותו הוצאו מהתיק.

העובדות

המבקשים פנו לבית משפט השלום בבקשה להוצאת צו מניעת פעולות וצו הפסקה שיפוטי נגד רשות הנמלים והרכבות ונגד חברת קבלנות. הבקשה נדחתה בבית משפט השלום ונענתה בבית המשפט המחוזי, ורשות הרכבת הגישה בקשת רשות ערעור. המבקשים ביקשו לייצג את עצמם באמצעות עורך דין מטעמם, והיועץ המשפטי לממשלה התנגד לכך בטענה כי מכוח סעיף 258 לחוק התכנון והבנייה שאלת הייצוג נתונה לשיקול דעתו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר לוועדה המקומית לתכנון ובנייה וליושב ראשה לייצג את עמדתם בבקשת רשות הערעור באמצעות עורך דין שייבחר על ידם ולא על ידי פרקליטות המדינה?

הלכות

  1. 1

    שאלת ייצוגם של המבקשים היא עניין פנימי שבין המבקשים ליועץ המשפטי לממשלה, והתערבות בשיקול דעתו אינה עניין לרשם אלא לבית המשפט הגבוה לצדק.

    ״התערבות בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אינה עניין לרשם אלא לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ייצוג
  • היועץ המשפטי לממשלה
  • הוועדה המקומית לתכנון ובניה
  • בקשת רשות ערעור
  • פרקליטות המדינה
  • בקשה להתרת ייצוג
  • שיקול דעת
  • בית משפט גבוה לצדק

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"פ

1851/99

בפני:

כבוד הרשם אמיר זולטי

המערער

ת :

רשות הנמלים והרכבות (רכבת ישראל)

נגד

המשיבים

:

1.

הועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון

2.

יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון

3.

נדיר קבלנות והנדסה בע"מ

בקשה להתרת ייצוג

בשם

המערערת: עו"ד משה בלטר

בשם

המשיבים 1-2: עו"ד לימור פלד

בשם

המשיבה 3: עו"ד בן ציון רזניק

החלטה

בפני "בקשה להתרת ייצוג".

1.המבקשים (המשיבים 1-2 לבקשת רשות הערעור), הוועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון ויושב הראש שלה, פנו לבית משפט השלום בחדרה בבקשה להוצאת צו מניעת פעולות וצו הפסקה שיפוטי נגד רשות הנמלים והרכבות (רכבת ישראל) (המבקשת בבקשת רשות הערעור) ונגד נדיר קבלנות והנדסה בע"מ (המשיבה מס' 3 לבקשת רשות הערעור). בקשתם נדחתה על ידי בית משפט השלום (כב' השופט ס' מוחסן) ונענתה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא מ' לינדנשטראוס וכב' השופטים מ' הס וש' ברלינר). רשות הנמלים והרכבות (רכבת ישראל) הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו.

2.המבקשים מבקשים, כי יינתן לייצג את עמדתם על ידי עורך דין שייבחר על ידם - ולא על ידי עורכות דין מפרקליטות המדינה. לטענתם, פרקליטות המדינה אינה מייצגת נאמנה את עמדתם (כפי שיוצגה על ידי עורך דין מטעמם בשתי הערכאות התחתונות) ונוכח חשיבות בקשת רשות הערעור עבורם מן הראוי להתיר להם לייצג את עצמם.

3.היועץ המשפטי לממשלה, שתגובתו נתבקשה, מתנגד לבקשה. לטענתו, ההליך נשוא הבקשה הוא הליך פלילי הבא בגדרו של פרק י' לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965- (להלן: "החוק"). לפיכך, מכח סעיף 258 לחוק "ייצג את הוועדה מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך". אי לכך, כפופה שאלת הייצוג לשיקול דעת היועץ המשפטי לממשלה וזה החליט, במקרה זה, שלא להתיר למבקשים ייצוג חיצוני.

4.דין הבקשה להידחות. שאלת ייצוגם של המבקשים היא, כאמור בתגובת היועץ המשפטי לממשלה, עניין "פנימי" שבין המבקשים ליועץ המשפטי לממשלה. התערבות בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אינה עניין לרשם אלא לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק ( והשוו: בג"ץ 4267/93 אמיתי אזרחים למען מינהל תקין נ' ראש ממשלת ישראל , פ"ד מז (5) 441). אי לכך, וכל עוד לא נקבע אחרת ייוצגו המבקשים על ידי מי שיקבע היועץ המשפטי לממשלה. לפיכך, אני מורה על הוצאת כל התגובות שהוגשו על ידי המבקשים שלא באמצעות היועץ המשפטי לממשלה או על ידי מי שמונה מטעמו לשם ייצוג המבקשים בבקשת רשות הערעור.

ניתנה

היום, כ"ח בתמוז תש"ס (31.7.2000).

אמיר זולטי, רשם

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99018510.

O11

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בגץ 4267/93

הלכות

  1. 1שאלת ייצוגם של המבקשים היא עניין פנימי שבין המבקשים ליועץ המשפטי לממשלה, והתערבות בשיקול דעתו אינה עניין לרשם אלא לבית המשפט הגבוה לצדק.