פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
1877/08
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
שמואל דאואן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז מיום 18.2.08 בע"פ 2061-10-07 שניתן על-ידי כבוד השופט אילן
ש' שילה
בשם המבקש:
עו"ד דוד גולן
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב-יפו (ת 31934/06) בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת, לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.
לפי המתואר בכתב האישום, המבקש נהג במהירות 166 קמ"ש בדרך עירונית שהמהירות המותרת בה הינה 70 קמ"ש .
ביום 29.4.2007 הרשיע בית משפט השלום לתעבורה (כבוד השופטת א' שדמי) את המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, בהתבססו על עדותו של השוטר שמדד את מהירות המבקש באמצעות מד מהירות לייזר, ובהעדיפו עדות זו על עדותו של המבקש ושל נוסע שנכח עמו ברכב.
ביום 3.9.2007 גזר בית המשפט על המבקש קנס בסך 2,500 ש"ח או 25 ימי מאסר תמורתו; פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך תשעה חודשים; ופסילה על תנאי של שנה לתקופה של שלוש שנים.
על פסק דינו של בית משפט השלום הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז (ע"פ 2061-10-07).
בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' ש' שילה) דחה את הערעור בקובעו כי לא מצא ממש בערעור וכי בית משפט השלום בחן את הראיות שהיו לפניו במדוקדק. גם לעניין העונש קבע בית המשפט כי מדובר בעונש הולם.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה שב המבקש וטוען כי לא הוכחה אשמתו, שכן המשיבה לא הביאה לעדות שוטר נוסף שנכח ברכב בעת המדידה.
דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת אף מבלי לבקשת את תגובת המשיבה.
הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה מבין טענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי (ראו 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)(להלן: חניון חיפה )). בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה . מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער, כי אף לגופו של עניין דין בקשת רשות הערעור להידחות. כל טענותיו של המבקש מופנות כנגד קביעתו העובדתית של בית משפט השלום לפיה נהג במהירות מופרזת. כידוע, הלכה היא, כי בית משפט בשבתו כערכאת ערעור איננו נוטה להתערב בממצאים עובדתיים אותם קבע בית משפט של הערכאה הדיונית אשר שמעה את העדויות, התרשמה מהן ובחנה אותן, אלא במקרים חריגים (ראו ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(3) 769, 780 (2000); ע"פ 190/82 מרקוס נ' מדינת ישראל , פ"ד לז(1) 225, 234 (1983)). בפסק דינו בחן בית משפט השלום היטב את העדויות שהוצגו בפניו, ולא מצאתי כי מקרה זה מנוי על אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בממצאיו.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום,
כ"ט באדר א' התשס"ח (6.3.2008).
ש ו פ ט