החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 1947/98 דוד אלון נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · נסיעה לאחור תוך יצירת סיכון ופגיעהבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערר שנדחה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש הורשע בבית משפט השלום בעבירת נסיעה לאחור תוך יצירת סיכון ופגיעה לפי תקנה 45(1) לתקנות התעבורה, וערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט העליון קבע כי טענות המבקש אינן מעוררות שאלה בעלת השלכות חוקתיות, ציבוריות או משפטיות רחבות, ולפיכך דחה את הבקשה לרשות ערעור.

העובדות

המבקש הורשע בבית משפט השלום בנסיעה לאחור תוך יצירת סיכון ופגיעה, עבירה על תקנה 45(1) לתקנות התעבורה. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, והוא ביקש רשות לערער לבית המשפט העליון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם מתעוררת שאלה בעלת השלכות חוקתיות, ציבוריות או משפטיות החורגת מתחומה של הבקשה הספציפית, המצדיקה מתן רשות ערעור?

מילות מפתח

  • נסיעה לאחור
  • סיכון ופגיעה
  • תקנות התעבורה
  • ערר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"פ

1947/98

בפני:

כבוד השופט

א' גולדברג

המבקש:

דוד אלון

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשת

רשות ערעור על פסק דין בית המשפט

המחוזי

בתל-אביב-יפו מיום 11.2.98 בתיק

ע"פ

1511/97 שניתן על ידי כבוד השופט

נ.

ישעיה

החלטה

המבקש הורשע בבית משפט השלום בנסיעה לאחור תוך יצירת סיכון ופגיעה, עבירה על תקנה 45(1) לתקנות התעבורה, התשכ"ח1961-. המבקש ערר לבית המשפט המחוזי וערעורו נדחה. על פסק דין זה מבקש המבקש רשות לערער.

לאחר קריאת טענות המבקש לתגובת המשיבה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, שכן טענות המבקש אינן מעוררות כל שאלה בעלת השלכות חוקתיות, ציבוריות או משפטיות החורגות מתחומה של הבקשה הספציפית (לעניין זה ראה: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123).

הבקשה נדחית.

ניתנה

היום, כ"ו בניסן תשנ"ו (22.4.98).

ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98019470.

D02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • עפ 1511/97
  • רעא 103/82