רע"פ 1961/11 גמיל שעאבן נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים שפירא, גרשון וקיסרי) מיום 24.2.11 בע"פ 16484-01-11, בגדרו התקבל ערעורה של המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום בעכו (השופט חאמד) בת"פ 3424/07 מיום 20.12.10. הפרשה עניינה עבירות הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ואיומים.

רקע והליכים

ב.

המבקש

(יליד 1980) הורשע בעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, ובעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק. לפי עובדות כתב האישום, בעת שבאו שוטרים לבית המבקש בסכנין ביום 25.12.07 בשעה 4:20 לפנות בוקר לשם ביצוע פקודת מאסר שהוצאה על ידי לשכת ההוצאה לפועל, ניסה המבקש לברוח דרך חלון ביתו. לאחר שלא עלה בידו לברוח, איים על השוטרים פן יעזו להיכנס לביתו או להתקרב אליו, איים כי יפגע במי שהוציא את פקודת המאסר ואף איים להרוג את אחד מהשוטרים. כאשר ניסו השוטרים לכבול את המבקש, בעט בהם על מנת להשתחרר מאחיזתם. לאחר שבני משפחתו של המבקש השתוללו במקום, הצליח המבקש להשתחרר מאחיזת השוטרים ולברוח. המבקש הודה בעובדות כתב האישום, אך טען כנגד תוקפן וחוקיותן של פקודות המאסר בזיקה לשעת ביצוען. בית המשפט דחה את טענותיו בהכרעת הדין מיום 1.11.10.

ג.

בית משפט השלום גזר על המבקש מאסר בפועל למשך חצי שנה, שירוצה על דרך של עבודות שירות. למבקש עמד מאסר על תנאי למשך 5 חודשים שהוטל עליו במסגרת תיק קודם בו הורשע בעבירות איומים, ניסיון לחבלה או פציעה כשהעבריין מזוין והחזקת סכין למטרה לא כשרה. ובית המשפט קבע כי העונש ירוצה

בחופף

לעונש המאסר בתיק זה. בית המשפט נתן דעתו מחד גיסא להרשעותיו הקודמות של המבקש בעבירות אלימות, איומים והחזקת סכין שלא כדין. מאידך גיסא נשקלו השעה החריגה בה בוצעה העבירה, העובדה כי המבקש השתלב בעבודה סדירה והתחתן מאז ביצע את העבירה וכן שהיית המבקש בתנאים מגבילים למשך 5 חודשים ושבוע במעצר בתיק דנא.

ד.

המשיבה עירערה לבית משפט המחוזי על רכיב העונש, וערעורה התקבל. בית המשפט המחוזי השית על המבקש עונש של 7 חודשי מאסר בגין העבירות שביצע ובנוסף 5 חודשי מאסר לאחר הפעלת המאסר על תנאי

במצטבר , ובסך הכל שנת מאסר בפועל. בפסק דינו, ציין בית המשפט המחוזי כי סעיף 58 לחוק העונשין קובע שמאסר על תנאי יופעל במצטבר, אלא מנימוקים שיירשמו. בית משפט השלום לא נימק מדוע הופעל המאסר במצטבר, ואם הייתה כוונתו שיש בשעה בה נעשה נסיון המעצר כדי לשמש נימוקים מיוחדים, אין להסכים לכך לאחר שנקבע כי נסיון המעצר נעשה כחוק. מעבר לכך, הדגיש בית המשפט המחוזי כי פגיעה בשוטר איננה רק פגיעה באדם אלא פגיעה במערכת אכיפת החוק, ויש להביא זאת בחשבון בענישה.

הבקשה

ה.

ביום 10.3.11 הוגשה בקשה זו, ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע. המבקש טוען, כי שגה בית המשפט המחוזי עת קבע שבית משפט השלום לא נימק מדוע נמנע מהפעלת עונש המאסר במצטבר. לטענת המבקש בית משפט השלום נימק זאת בכך שהניסיון לעצור את המבקש נעשה לפנות בוקר, ואין זה נימוק בלתי סביר המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. נטען גם כי התנאי שהופעל נוסח בלשון לא ברורה. אעיר כאן, כי צר לי שהבקשה הוגשה היום, פחות משלוש יממות בטרם מועד המאסר ולקראת סוף שבוע. גם אם היו חילופי ייצוג, אין להלום כי המבקש ייטול לעצמו שבועיים להגשת בקשה, ואילו מבית משפט זה יצפה כי יעמוד לרשותו בו ביום לקראת סוף שבוע, משל ישב וחיכה בית המשפט אך ורק לבקשתו שתגיע. הערה זו נכתבת בלא כל קשר לתוצאה, אך כסימן שאלה לדרך התנהגות ראויה.

דיון והחלטה

ו.

לגופם

של דברים, לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר שצורף כולו אין בידי להיעתר לה. אין הבקשה מעלה שאלה משפטית או ציבורית בעלות חשיבות הנזקקת לשם דיון בגלגול שלישי ( ר"ע

103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד

ל ו ( 3) 123, 128; רע"פ 1578/06

האני כילאני נ' מדינת ישראל

(21.8.06 ). כך במיוחד, מקום בו הבקשה עניינה בחומרת העונש בלבד, שבה יתערב בית המשפט במקרים חריגים בלבד ( רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (24.3.97); רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (11.12.97)); זאת, אף כאשר קיים פער מסוים בענישה בין הערכאה הדיונית לערכאת הערעור, ולעניין זה ראו רע"פ 10038/08 בביזייב נ' מדינת ישראל

(30.11.08) שאף עניינו איום על שוטרים. לתיק זה היו שני ימיו השיפוטיים ואין מקום מעבר לכך.

ז.

אף לגופו של עניין סבורני, כי אין להתערב בהכרעתה של ערכאת הערעור. המבקש התחמק מתשלום חובו להוצאה לפועל מספר פעמים, ועל כן הוצא נגדו צו מעצר. עת באו השוטרים לביתו לעצור אותו, בעט בהם ונמלט. כל זאת בנוסף לעבירות זהות (לענייננו איומים) בהן הורשע המבקש, בגינן הושת עליו ביום 11.7.07 עונש של מאסר על תנאי, שלא היה בלתי ברור וכלל את עבירת האיומים כמו תיקנו (אשר מעשהו אירע רק 5 חודשים לאחר הטלת התנאי). על פני הדברים נראה, כי העונש שהטיל בית המשפט המחוזי משקף את חומרת העבירות שביצע המבקש, על רקע עברו הפלילי ונסיבות המקרה. עוד שותף אני להערת בית המשפט המחוזי לענין החומרה בהפרעת שוטרים וממלאי תפקיד ציבורי ואיום עליהם.

ח.

נוכח האמור איני נעתר לבקשה, ומכאן גם לבקשה לעיכוב ביצוע. המבקש יחל בריצוי עונשו במקום ובמועד שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי, היינו 13.3.11 בשעה 0900 במזכירות מדור ערעורים של בית המשפט המחוזי בחיפה.

ש ו פ ט