בבית המשפט העליון בירושלים
רע"פ 2010/03
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
שלמה בן אליהו בן דוד
נ
ג
ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתיק ע"פ 70797/01 שניתן על ידי כבוד השופטים: נ' אחיטוב, ד' ברלינר, ז' המר
תאריך הישיבה: י"ג באב תשס"ג (11.8.2003)
בשם המבקש: עו"ד איתי הרמלין
בשם המשיבה: עו"ד תמר פרוש
פסק-דין
זו הפעם החמישית שעניינו של המבקש מתברר בערכאות השונות. ביום 2.5.1999 הוא הורשע בבית משפט השלום בעבירות של תקיפת בן זוג והשמעת איומים, ונידון ל-7 חודשי מאסר על תנאי בנוסף לקנס כספי או מאסר תמורתו.
המבקש לא היה מיוצג במהלך המשפט בבית משפט השלום, ורק בשלב הערעור הוא בחר לקבל סיוע משפטי. עורך דין מטעם המרכז לסיוע משפטי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב הופיע בערעור שהוגש בשמו לבית המשפט המחוזי, בהסכמת המדינה התקבל הערעור והתיק הוחזר לבית משפט השלום על מנת שתתקבל הכרעת דין חדשה. לאחר טיעון משלים בו הסתייע המבקש בעורך דין, הוא הורשע שנית והוטלו עליו עונשים זהים לאלו שהוטלו בפסק הדין הראשון. גם על פסק דין זה ערער המבקש כשהוא מיוצג על ידי עורך דין, והפעם העלה טענה, שלא נטענה בערעור הראשון, על פיה היה על בית משפט השלום להגיע למסקנה כי אין המבקש יכול לנהל את המשפט כשאין הוא מיוצג בידי הסנגוריה הציבורית, ושעל כן היה על בית המשפט לנקוט בכל ההליכים על מנת לסייע לו בהגנתו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את ערעורו של המבקש, ועל פסק דינו הוא מבקש שתינתן לו רשות לערעור. הוא סבור כי הבקשה מעוררת שאלה עקרונית הנוגעת למקרים בהם שומה על בית המשפט למנות לנאשם סנגור גם כאשר אינו זכאי לייצוג לפי סעיף 18(א) לחוק הסנגוריה הציבורית. המבקש סבור, כי בית המשפט המחוזי הצר שלא כדין את שיקול הדעת של הערכאה הדיונית במינוי סנגור. אלא שפסק הדין של הערכאה הדיונית אינו מתיימר לסייג את סמכותו של בית המשפט בערכאה הדיונית למנות סנגור כשהוא רואה בכך צורך, וממילא אין בפסק דינו של בית המשפט המחוזי לצמצם שיקול דעת זה. הוסיפו לכך את העובדה ששאלה זו לא הועלתה במועדה בבית המשפט המחוזי, חרף העובדה שהמבקש היה מיוצג, ומתקבלת המסקנה כי דין הבקשה להידחות, ולו רק בשל שאינה מעלה שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור.
הבקשה נדחית.
ניתן היום, י"ג באב תשס"ג
(11.8.2003).
ש ו פ ט ש ו פ
ט ש ו פ ט