פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
2062/12
לפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקש:
בן נועם
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז ב-ע"ח
40470-11-11 מיום 29.1.2012, שניתן על ידי כב' השופט א' סטולר
בשם המבקש:
עו"ד יאיר מושיוב
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז ב-ע"ח 40470-11-11 מיום 29.1.2012 (השופט א' סטולר ), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בפתח-תקווה ב-תת"ע 572-09-11 מיום 25.10.2011 (השופטת ר' רז ) לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש בהעדרו.
בית משפט השלום לתעבורה דחה את בקשת המבקש לביטול פסק דין, אשר ניתן בדיון אליו זומן ולא התייצב. המבקש הורשע בנהיגה בשכרות, ונגזרו עליו פסילת רישיון נהיגה בפועל ל-24 חודשים, פסילה על תנאי, וקנס בסך 2,000 ש"ח.
על ההחלטה לדחות את בקשתו לביטול פסק הדין, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי את מה שכינה "ערר". בית המשפט המחוזי דן ב"ערר" כבערעור, וכאמור – דחה את ערעורו של המבקש. מכאן הבקשה שבפניי.
2.
לטענת המבקש, יש לבטל את פסק הדין של בית משפט המחוזי, שכן בית המשפט דן בערעור שלא הובא בפניו. המבקש טוען כי הגיש לבית המשפט המחוזי ערר על דחיית בקשתו לביטול פסק הדין, ולא ערעור, וכי אין זה ראוי שערכאת הערעור תכריע בערעור שלא נדרשה לו. לשיטתו, השאלה שמעוררת בקשה זו הינה בעלת חשיבות כללית וחוקתית, והיא "מה דינו של פסק דין על ערעור, שעה שכלל לא הוגש ערעור?".
3.
דין הבקשה להידחות. טוב עשה בית המשפט המחוזי שלא דקדק עם המערער בכותרת ה"ערר" שהגיש, ודן בו כבערעור. גם אם אקבל את טענת המבקש כי לא הגיש ערעור של פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה אלא "ערר" בלבד – ואינני עושה זאת – הרי שתוצאתה של טענה זו הינה ממילא כי פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה הפך חלוט זה מכבר, ולא ניתן לערער עליו עוד. משכך הם פני הדברים, אף אין בבקשה שלפניי כל שאלה ציבורית, חוקתית או משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור לבית משפט זה (רע"פ 3204/09 זוביידאת נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (טרם פורסם, 21.7.2009)).
4.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ט אדר התשע"ב (13.3.2012).
ש ו פ ט ת