רע"פ 2074/08 רוסלן מיגירוב נ. מדינת ישראל

בית-המשפט לתעבורה ברמלה הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת, לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, ובעקבות כך נגזרו לו קנס בסך של 2,500 ש"ח, פסילת רישיון נהיגה למשך ששה חודשים בפועל ותקופה זהה על תנאי.

בערעור שהגיש לבית-המשפט המחוזי מרכז טען המבקש, כי הרכב בו בוצעה העבירה שימש דרך קבע את בני משפחתו, ומותר להניח כי הוא לא היה זה שנהג בו עת בוצעה העבירה, עניין שצריך היה להביא להקלה בעונש. בית-המשפט דחה את הערעור בקבעו כי משהודה המבקש בביצוע העבירה, הוא לא יכול להתגונן בגרסה שונה. בית-המשפט הוסיף עוד, כי המבקש הוא בעליו הרשום של הרכב, וככזה הייתה פתוחה בפניו הדרך להראות כי נהגו של הרכב היה אחר, בהתאם לאמור בסעיף 27ב לפקודת התעבורה. אולם, מטעמים השמורים עימו בחר שלא לעשות זאת, ונטל אחריות לביצוע העבירה.

בבקשה הנוכחית שב המבקש ומעלה את אותה טענה ששימשה אותו בערעורו, ברם, אין בידי להושיט לו סעד. בהודאתו בעובדות אשר יוחסו לו, אישר המבקש כי הוא עצמו נהג ברכב, ומחל על זכותו להוכיח שאת המעשה ביצע אחר. בנסיבות אלו אין הבקשה מעלה סוגיה כללית כלשהי המצדיקה דיון בפני ערכאת ערעור שלישית, ומכאן החלטתי לדחותה.