רע"פ 2349/07 שי דרור נ. מדינת ישראל

המבקש הועמד לדין בבית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב-יפו (ת.פ 30478/05) בגין עבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור, לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה ).

לפי הנטען בכתב האישום, ביום 2.2.04 נהג המבקש ברכבו ברחוב יהודה הלוי בתל-אביב ולא ציית לאור אדום ברמזור.

ביום 31.1.06 הרשיע בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת נ' פראג לבוא ) את המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום וגזר עליו עונש של פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך לתקופה של 4 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, וכן קנס בסך 2,000 ש"ח. בקביעת העונש התחשב בית המשפט בכך שהמבקש לא התייצב לשמיעת הראיות וכן בכך, כי הוא נוהג מאז 1992 והספיק לצבור 28 הרשעות קודמות ומיוחסת לו מעורבות בתאונת דרכים בשנת 1993.

הכרעת הדין של בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו ניתנה כאמור לאחר שהמבקש לא התייצב ביום 31.1.06 לדיון שזומן אליו. בתאריך 27.2.06 נדחתה על-ידי בית-משפט השלום לתעבורה בקשתו של המבקש לביטול פסק הדין נגדו, בשל אי-התייצבות.

על פסק-דינו של בית המשפט לתעבורה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת נ' אהד) דחה את הערעור בקבעו, כי דווקא משום היותו של המבקש עורך-דין, היה צריך להיות ידוע לו היטב, כי מקום שהנאשם כופר בעבירה המיוחסת לו במועד ההקראה, נקבע מועד ההוכחות הבא. זאת, בנוסף לכך, כי מספר התיק היה ידוע למבקש, והוא יכול היה לברר את מועד קיום דיון ההוכחות בבית המשפט, גם אם שכחו מסיבה כלשהי. זאת ועוד, העונש שגזר בית המשפט סביר, והולם הוא את חומרת העבירה, לאור העובדה שלמבקש 28 הרשעות תעבורה קודמות, מאז קיבל את רישיון הנהיגה בשנת 1992.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, אשר במסגרתה טוענת באת-כוח המבקש כי הוא לא זומן לדיון כדין, והלכה היא כי אי המצאת ההזמנה לדין מהווה נימוק מספק לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, משיקולי צדק. כן מבקש הוא לקבל את יומו בבית המשפט.

דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי שתתבקש תגובתה של המשיבה.

עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. כך, כידוע, נקבע בר"ע 103/83 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (להלן: חניון חיפה ). בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו, והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה.

אף לגופו של עניין דין הבקשה להידחות. אכן, כעורך-דין, המבקש צריך היה להיות מודע לדיון שצפוי היה להתקיים, וזאת מפני שנכח בישיבת ההקראה. כמו כן, מקום שהערכאה הדיונית קבעה כממצא עובדתי שהמבקש זומן לדיון, הרי שנבצר מבתי המשפט שלערעור להתערב בממצא זה. זאת ועוד, העונש שגזר בית המשפט סביר והולם את חומרת העבירה, בפרט אם מביאים אנו בחשבון את העובדה שלמבקש 28 הרשעות תעבורה קודמות מאז קיבל את רישיון הנהיגה בשנת 1992.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.