רע"פ 2377/04 דני רוזן נ. היועץ המשפטי לממשלה

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטים: ז' המר, ש' גדות, י' שיצר ) מיום 28.1.04, אשר דחה את ערעורו של המבקש על הכרעת דינו של בית משפט השלום (השופטת ד' רייך-שפירא ) מיום 13.2.03, ואילו קיבל בחלקו את ערעורו על גזר הדין.

בית משפט השלום, לאחר שנתן אמון מלא בגרסת המתלוננת, גרושתו של המבקש, לפיה משך שנים נהג המבקש לאיים עליה, להכותה ולבעוט בה, אף בתקופות בהן הייתה בהריון, הרשיע את המבקש בעבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) ובעבירה של תקיפה חבלנית בניגוד לסעיפים 380 ו–382 לחוק העונשין, וגזר עליו 20 חודשי מאסר מהם 8 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי, כי במשך שנתיים מיום שחרורו מהכלא לא יעבור עבירת אלימות פיזית כנגד בת-זוגתו. כן נגזר עליו לשלם למתלוננת פיצוי בסך 1,000 ₪. בית המשפט המחוזי לא ראה לשנות ממצאי בית משפט השלום אלא לעניין חבלה ברגלה של המתלוננת אשר נגרמה, לטענתה, לאחר שהמבקש הכה אותה במגב. בית המשפט קבע כי מאחר והמשטרה לא בדקה את רשומותיה הרפואיות של המתלוננת ביחס למקרה זה, יפעל הספק לזכותו של המבקש ולפיכך החליט לזכותו מפריט אישום זה. לפיכך, ולאור העובדה שלמבקש אין עבר פלילי, בני הזוג גרושים והמבקש נושא במזונות ילדיו, הופחת עונש המאסר לריצוי בפועל מ– 8 ל– 6 חודשים, אשר ניתן יהיה לרצותם בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות. על-פי האמור בפסק הדין, התיק נקבע לדיון ביום 8.3.04 לצורך קבלת חוות דעתו של הממונה.

לאחר שעיינתי בבקשתו של המבקש ובפסקי הדין של הערכאות דלמטה, שוכנעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. בקשתו של המערער מתייחסת, רובה ככולה, לפסק הדין שניתן בערכאה הראשונה ואינה דנה בתמורות שחלו במצבו של המערער לאחר הדיון בבית המשפט המחוזי. כיוון שהבקשה הוגשה טרם נסתיים ההליך בבית המשפט המחוזי, וטרם נתקבלה חוות דעת הממונה על עבודות השירות, ניתן היה לדחותה על הסף אף מטעם זה. יחד עם זאת ולמעלה מן הצורך אוסיף כי גם לגופו של עניין, אין הבקשה מגלה כל עילה להתערבות בית משפט זה. פסק דינו של בית משפט השלום, כמו גם פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומקים היטב. עניינו של המבקש, אשר נדון בשתי ערכאות, אינו מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, המצדיקה קיומו של דיון ב"גלגול שלישי" בפני בית-משפט זה (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123), מה גם שהטענות שמעלה בא-כוח המבקש בפני נבחנו על-ידי שתי הערכאות דלמטה וחלקן אף התקבלו על-ידי בית המשפט המחוזי.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.