רע"פ 2467/02 אלגייב פסח נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע, בבית משפט השלום בחדרה, בשורה ארוכה של עבירות רכוש ועבירות סמים, זאת - על-פי הודאתו ולאחר צירוף תיקים על-פי בקשתו. שירות המבחן נמנע מהמלצה בעניינו, בקבעו כי למבקש אין את כוחות הנפש הנדרשים לתהליך של גמילה, וכי בעבר לא ניצל הזדמנויות שניתנו לו להיגמל מן הסם. בית משפט השלום גזר על המבקש עונש של מאסר בפועל למשך 3 שנים, וכן הפעיל מאסרים מותנים שהיו תלויים ועומדים כנגד המבקש. מתוך אותם מאסרים מותנים, נקבע כי 6 חודשי מאסר ירוצו במצטבר, ובסך הכל הושתו אפוא על המבקש 3.5 שנות מאסר לריצוי בפועל (וכן מאסר מותנה).

המבקש הגיש ערעור על חומרת העונש, ואילו המשיבה - על קולתו. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, והעמיד את עונשו של המבקש, על 4.5 שנות מאסר.

בקשת רשות הערעור שלפנינו מופנית כנגד חומרת העונש. המבקש טוען, כי מזה מספר חודשים הוא מצוי בהליך של גמילה מסמים. הוא מציין, כי בבית משפט השלום לא היה מיוצג על-ידי עורך-דין, והודה באופן גורף בכל התיקים שצורפו להליך שהתנהל כנגדו. המבקש עומד על הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, על הודייתו ועל חרטתו.

דין הבקשה להידחות. אכן, סיפורו של המבקש אינו קל. המבקש, אדם כבן 50, מכור לסמים מזה שנים רבות, וכפי הנראה הוא איננו בקו הבריאות. יחד עם זאת, המבקש הודה בביצוע עשרות עבירות רכוש וסמים. עברו הפלילי כבד. המאסרים הרבים אותם ריצה בעבר, וכן המאסרים המותנים שהיו תלויים ועומדים נגדו - לא מנעו ממנו לבצע את העבירות בהן הורשע. בית המשפט המחוזי שקל את נסיבותיו האישיות של המבקש, אך קבע גם, כי "המערער בחר את דרך הפשע החל מגיל צעיר וגם בהגיעו לבגרות, שלא הסיתה אותו מדרך זו". גם תסקיר שירות המבחן, כאמור, אינו מנבא טובות. בנסיבות אלה, לא מצאתי עילה להתערב, ב"גלגול שלישי", בגזר הדין שקבע בית המשפט המחוזי.

הבקשה נדחית. נציבות בתי הסוהר תיתן דעתה למצב בריאותו של המבקש ולצורך להעניק לו טיפול רפואי כנדרש.