פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
2537/14
לפני:
כבוד השופט א' שהם
המבקש:
רם דורון
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 14.2.2014, בעפ"ת 31271-03-13, שניתן על-ידי
כב' השופטת נ' אהד
בשם המבקש:
עו"ד דורית דורון
החלטה
1.
הבקשה שלפניי היא בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת נ' אהד ), בעפ"ת 31271-03-13, מיום 14.2.2014, בגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (להלן: בית המשפט לתעבורה ) (כב' השופטת ל' שלזינגר שמאי ), בתת"ע 2543-07-09, מיום 3.2.2013.
רקע והליכים קודמים
2.
ביום 24.2.2008, בשעה 12:34, נהג המבקש ברכב, כאשר שוטר שעמד בסמוך הבחין, כי המבקש לא ציית לתמרור " עצור ", ונכנס לצומת מבלי לעצור לפני קו עצירה. המבקש כפר בעובדה זו, ולפיכך התנהל דיון הוכחות בבית המשפט לתעבורה. בית המשפט (כב' השופטת ר' רז ), הרשיע את המבקש בביצוע העבירה, בהכרעת דין מיום 14.12.2010. זאת, בין היתר, לאחר שבית המשפט ביקר במקום האירוע והשתכנע, כי מן המקום בו עמד השוטר ניתן לראות את קו העצירה. המבקש ערער על הכרעת הדין לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ובית המשפט קיבל את הערעור והורה על החזרת הדיון לבית המשפט לתעבורה, על מנת לאפשר למבקש להגיש חוות דעת מומחה ( עפ"ת (מרכז) 19642-01-11 ).
3.
הדיון הוחזר לבית המשפט לתעבורה, והמבקש הגיש לבית המשפט חוות דעת, שנערכה על-ידי חוקר תאונות. בחוות הדעת נאמר, כי על בסיס הסקיצה ששירטט השוטר, הוא לא יכול היה לראות את קו העצירה מן המקום בו עמד. לאחר זאת, הובאו ראיות נוספות, כאשר מטעם המשיבה העיד השוטר שערך את השרטוט, ומטעם המבקש העידו הוא ועורך חוות הדעת. בית המשפט לתעבורה נתן אמון בעדותו של השוטר. ביחס לסקיצה שערך השוטר נאמר, כי מטבעה היא " תרשים הנערך ללא קנה מידה ושאינו מדוייק, ונועדה להמחשה בלבד ". עוד נקבע, כי התמונות שנכללו בחוות הדעת שהוגשה על-ידי המבקש הן מגמתיות, לא צולמו מן הנקודה הרלוונטית, ואין בכוחן לחזק את גרסתו של המבקש. בית המשפט נתן דעתו לכך שמדובר בהרשעה המבוססת על עדות יחידה, אך קבע כי הוכח מעל לכל ספק סביר, שהמבקש לא עצר את רכבו לפני קו עצירה. לפיכך, הורשע המבקש בעבירה לפי תקנות 22(א) ו-64(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. לאחר שנשמעו טענות הצדדים לעונש, גזר בית המשפט לתעבורה את דינו של המבקש, והשית עליו קנס בסך 600 ש"ח.
4.
המבקש ערער פעם נוספת על פסק דין זה, לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. לאחר ששמע את טענות הצדדים, יצא המותב אשר דן בערעור, אף הוא, למקום האירוע, על מנת להתרשם באופן ישיר, ולבחון את מצב הדברים לאשורו. בעקבות ביקור זה, נקבע כי השוטר יכול היה לראות את קו העצירה, ואף 50 ס"מ לפניו. לאחר זאת, ולאחר שבית המשפט עיין בחומר הראיות, נדחה הערעור ביום 14.2.2014, על-ידי בית המשפט המחוזי, בקובעו, כי " הכרעת הדין מבוססת, מנומקת ונכונה ואין מקום להתערב בה ".
בקשת רשות הערעור
5.
בבקשה שלפניי, חוזר המבקש על טענתו, לפיה ממקום עומדו השוטר לא יכול היה לראות כי המבקש לא עצר לפני קו העצירה. יתר על כן, נטען בבקשה, כי " על שוטר האוכף ציות לתמרור 'עצור' להיות במצב כזה שיוכל לראות את כל הרכב כולו, עצירה מלאה של ארבעה גלגלים, ולא רק את הפגוש ". לטענת המבקש, הבקשה מעוררת " שאלות עקרוניות " בסוגיית העצירה לפני קו עצירה, וכן בסוגיית מעמדה של סקיצה שנערכה על-ידי שוטר אשר רשם דו"ח תנועה לנהג. כמו כן נטען, כי יש חשיבות לוודאות משפטית בעניין המרחק המדוייק מקו עצירה, שבו נהג נדרש לעצור את רכבו.
דיון והכרעה
6.
הלכה מושרשת היא, כי רשות ערעור תינתן בצמצום, ורק במקרים המעוררים שאלה משפטית רחבת היקף או סוגיה בעלת חשיבות ציבורית כבדת משקל , וכן במקרים חריגים ביותר אשר מתגלה בהם חוסר צדק או עיוות דין כלפי המבקש (רע"פ 2263/13 אבגי נ' מדינת ישראל (28.4.2014); רע"פ 2200/14 רוט נ' מדינת ישראל (24.4.2014); רע"פ 2180/14 שמואלי נ' מדינת ישראל
(24.4.2014)). הבקשה שלפניי נסובה, כל כולה, סביב נסיבותיו הפרטניות של המקרה, ובניגוד לטענת המבקש, היא איננה מעוררת כל שאלה עקרונית הראויה לדיון " בגלגול שלישי " בפני בית משפט זה. כמו כן, לא מצאתי כי נגרם למבקש עיוות דין או חוסר צדק כלשהו. לפיכך, דין הבקשה להדחות.
7.
גם לגופן של הטענות בבקשה, לא מצאתי כל עילה העשויה להצדיק התערבות בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות. השאלה, האם השוטר יכול היה לראות את קו העצירה מן המקום בו עמד, היא שאלה עובדתית מובהקת. בית המשפט לתעבורה ובית המשפט המחוזי, שקדו על בירור המצב העובדתי, שמעו את העדים, ואף ביקרו במקום האירוע, על מנת לבחון במו עיניהם את טענותיו של המבקש. בנסיבות אלה, אינני רואה כל מקום לסטות מן הכלל, לפיו ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאים עובדתיים, שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, וכלל זה מקבל משנה תוקף במסגרת דיון בבקשת רשות ערעור " בגלגול שלישי " (ראו, למשל, רע"פ 1650/14 טולידאנו נ' מדינת ישראל (8.4.2014)). עוד אציין, כי אין בכוחן של התמונות שצורפו לבקשה, כדי לסייע למבקש, כפי שהובהר בפסק דינו של בית המשפט לתעבורה. אשר לשאלת המיקום המדוייק בו נדרש נהג לעצור לפני קו עצירה, אינני נדרש לכך במסגרת הבקשה דנן (ראו, בהקשר זה, רע"פ 952/99 וייס נ' מדינת ישראל (18.3.1999); ע"פ (ב"ש) 7145/00 מרדכי
נ' מדינת ישראל (19.7.2001)).
7.
לאור האמור, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.
ניתנה היום, כ"ח בניסן התשע"ד (28.4.2014).
ש ו פ ט